כיצד מתנהל התכנון בחברה חופשית?
אנרכיזם = חוסר שליטה/שליט/היררכיה. אנרכיזם איננו חוסר סדר!
חשוב לזכור זאת, מאחר ולא יהיה מדובר בתכנון חסר סדר ולוגיקה.
בעצם ניתן לצאת לשלוש צורות חיים שונות לחלוטין שיוכלו להתנהל כחברות חופשיות (יש כמובן עוד דוגמאות לחברות חופשיות, אך נכנסתי לאלו שנראו לי הכי רלוונטיות) , ויתוכננו בהתאם.
- תכנון בגישה אנרכו קומוניסטית
- תכנון מבוסס משאבים
- תכנון מבוסס אנרכו קפיטליזם (בעלות פרטית)
תכנון בגישה האנרכו-קומוניסטית
 |
| מתוך " The Anarchist city of America " של סנטיאגו חואן-נבארו |
בגישה "אנרכו קומוניסטית" הכל שייך לכולם, ללא בעלויות, ללא חלוקה, אין גוף ששולט ומחלק ביננו, אין גוף שמחליט בעבורנו. על מנת להבין את הגישה ואופן התכנון שבה ניתן לבדוק את האתר של "The anarchist planner" ולקרוא בפוסט הנ"ל.
בגישה זו קיים בהחלט הרעיון של תכנון אורבני, ואפילו קיים תיאור של העיר האוטופית ואופן תפקודה. במאמר על העיר האנרכיסטית של אמריקה בלינק המצורף מתוארת עיר מסודרת להפליא ובה כיכר מרכזית שממנה יוצאים 4 רחובות לכיוונים השונים וכו'. המבנה מאד מסודר ומוגדר.
גישה זו, היא לטעמי קצת ילדותית ולא כ"כ ראליסטית בהשיגה, שלאדם אין צורך ברכוש פרטי. כמו כן, הטריוויאליות שבה מתקבל הצורך בתכנון כ"כ מובנה, קשיח וגאומטרי לא עונה לדעתי על הקונספט של ליברטניות אמיתית, חופש המחשבה והעצמיות של כל אחד.
 |
| ג'ק פרסקו, מייסד פרויקט וינוס, ארכיטקט ומהנדס שתכנן את עיר העתיד מתוך אתר פרויקט וינוס |
תכנון מבוסס משאבים
תכנון זה מבוסס על גישה שפותחה ע"י ארגון The Venus Project וקודמה באופן נלהב על ידי ארגון Zaitgaist. ארגון זה קורה לשינוי הקונספט של השיטה המונטרית. למעשה הוא טוען כי היום קיים שפע בלתי מוגבל בעולם, ובגלל שהוא בידיהם של קומץ אנשים הוא מוגבל ואינו ממומש כראוי. בחברה מבוססת משאבים לכולם יהיה הכל ועל כן לא יהיה צורך בכסף או בעלות. את האנרגיה תקבל האנושות מצורות ניצול שונות של אנרגיה ירוקה (מניצול אנרגיית השמש ועד אנרגיית הגלים, הרי הגעש והרוח). הארגון קורה להתמקדות בקידום הטכנולוגיה תוך שימוש במשאבים אותם היא מייצרת ליצירת חיים נוחים יותר שינוהלו בידי מחשב על אחד. המחשב יכניס באופן קבוע את כל הנתונים ויספק פתרונות המבוססים על ידע (כפי שאדם אחד לא מסוגל לתת). ועל כן ההחלטות בחברה זו יהיו נטולות השפעה רגשית ופוליטית. בחברה זו הכל יהיה מובנה ומוכתב מבחינת צורת החיים הבנויה. "העיר המושלמת" תפעל בצורה יעילה ויהיה בה מקום לכל אדם ללא הצורך בבעלות, תוך שוויון מלא בין כולם.
 |
| ערים מספר בפרויקט ונוס - זה תכנון עירוני לאנשים או לרובוטים? מתוך אתר פרויקט וינוס |
הבעייתיות שנוצרת בשיטה זו כפולה. ראשית, מבחינת צורת חיים, שוב אנחנו מדברים על צורת חיים מוכתבת מלמעלה. אמנם מחשב מכתיב לי אותה ולא איזה פוליטיקאי שחושב שהוא יודע, אך היא עדיין מונחתת עלי. צורת החיים הנ"ל איננה גמישה. הכל בה מסודר ומאורגן ברמה של מסדר צבאי. בגלל שהכל מבוסס על חישובי מחשב, אין פה מקום לטעויות, ופה טמונה הבעיה השניה. אנחנו כבני אדם מאבדים את הזכות להחליט מה טוב ומה רע, ומאבדים את הזכות לטעות. כיצד נלמד?
כמו כן, השיטה הזו חסרת רוחניות לחלוטין!
אמנם היא טוענת כי מטרתה הנעלה ליצור לכל אדם יותר זמן פנאי, וליטול ממנו את כל המטלות המונוטוניות וחסרות המשמעות ביום, אך השאלה עד כמה הולכים עם זה רחוק? מה זה מטלה מונוטונית? האם גינון החצר הפרטית שלי זה מונוטוני? מאחר שאין בכלל "שלי" אז מה הן ה"מטלות" שעדיין משאירים לי ולחברי בני האדם? המורים בטח יהיו מחשבים, מערכות הסעה יתפקדו מעצמן, לא נצטרך את כל אנשי הצווארון הלבן מעורכי דין ועד רואי חשבון כי לא תהיה משמעות לכסף...(זה דווקא יתרון עצום לשיטה...) כל תרבות הצריכה תיעלם, שוב מאותה סיבה, פוליטיקה תעלם, כל ההחלטות יילקחו מאיתנו מכיוון שהמחשב יודע מה הן סדרי העדיפויות היעילים ביותר...האם ילדים זה גם מטלה? האם גם הם יצטרכו לשבת בכיפות המשוכפלות הללו וללמוד את אותו החומר (כיוון שכולם צריכים אותו ידע בסיסי), בעצם, משאירים לנו ליצור אמנות, ספורט ולדון בפילוסופיה. אני דווקא עשויה ליהנות, אבל יש הרבה אנשים שאוהבים מטרה מוחשית ופיזית יותר בחיים. הדבר האחרון קשור בתכנון הערים ובין הערים. התכנון המוצג הוא בעצם יצירת מודול חיים אחיד משוכפל, משהו כמו בטרייה...מזכיר לכם משהו? אז נכון כל מערכות הקיום יתפקדו ביחד נפלא, אך אין שום דבר אורגני בערים אלו, הן פשוט יצירת מחשב שחשב על כל המערכות שדרושות לקיומנו מלבד אחת: האדם. הוא שכח להכניס אותו למשוואה.
להלן תמונה מתוך האתר של ארגון פרויקט ונוס, אך כל אחד מוזמן להכנס לאתר ולשטוף את העיניים והראש.
תכנון בגישה אנרכו-קפיטליסטית
תכנון זה יבוסס על הגישה ה"אנרכו-קפיטליסטית" ובה הכל נמצא ברשות ובבעלות פרטית. לא קיים ארגון על הדואג לכך, לא קיים מחשב ראשי הפותר בעיות, אלא מדובר בדינמיקה בין אנשים פרטיים היוצרת מציאות מוגדרת ונכונה לכולם.
תכנון זה מבוסס על עקרון ה"סדר הספונטני". הסדר הספונטני אינו אומר כי לא צריך לתכנן. הפתרון לבעיות יגיע רק כאשר קבוצה של אנשים ממוקדים ובעלי יכולת ינסו לגשת ולהתמודד עם הבעיות הללו. בחברה שבה כולם ממוקדים בפתרון בעיות בגלל אינטרסים אישיים, יוקצו הרבה יותר משאבים לפתרון אותן בעיות ועל כן יהיה קל ומהר יותר להגיע לפתרון. חשוב להבין כי תכנון של כביש, לדוגמא, אכן יצריך תכנון מוקדם, חשיבה על מיקום התוואי, מהנדסים ומבצעים בשטח, אך כל אלו יוכלו בהחלט להיות בבעלות חברות פרטיות העוסקות בכך ולהן המומחיות בתכנון כבישים וביצועם. אוכלוסיה החיה באזור מסוים, שתרגיש צורך בעורק תחבורה, תפנה לחברות אלו בעלות מומחיות, והן יקימו איתה ובעבורה את הכביש. אין הדבר אומר כי לא קיימות התארגנויות...להפך, הן הרבה יותר חשובות, ולרוב ככל שהן יותר קטנות וממוקדות הן יותר מוצלחות.
האם תכנון עירוני/אזורי הוא בהכרח תכנון ריכוזי?
לא!
תכנון הנמצא בשטח של אדם פרטי, והאדם, ביחד עם האדריכל שלו, בוחר לתכנן בחבל ארץ זה שילוב בין אזור תעסוקה לשטח ציבורי פתוח, אינו יוצר תכנון ריכוזי, הוא פשוט מתכנן תכנון של שטח גדול. הבעיה מתחילה, אם התכנון שלי יוצר שינוי בהגדרת השימושים הקיימים כבר באזור. כלומר אם הקמתי מפעל תעשייתי בלב שכונת מגורים וגרמתי לירידות בערך הבתים, ואנשים החלו לעזוב את המקום, ובכך שיניתי את ייעודו של המקום, רק אז יצרתי תכנון שהוא תכנון בעל השפעה ריכוזית. בחברה חופשית שבה אדם בוחר בקרקע הפרטית שלו לעשות משהו הסותר ונוגד לחלוטין את המצב הקיים, רוב הסיכויים שהוא יוחרם ע"י אותה חברה ואנשים. רוב הסיכויים שהוא יגלה מהר מאד שאף אחד לא רוצה להשתמש במוצריו, או להעביר אליו סחורות, או לאפשר לו לעבור בכביש שלהם, והוא לבסוף יפשוט רגל ויעבור, או שהוא יגיע לפשרה עם האוכלוסייה הקיימת כבר במקום. עוד בנושא זה ניתן למצוא במאמרו המעולה של Free thinker. |
| קהילה על המים - פרויקט Atlas swam |
רעיונות התחלתיים של פרויקטים אנרכו-קפיטליסטים של תכנון קהילות על המים כבר קיימים, אך זה מאד התחלתי. ניתן למצוא חומר באתר זה.
כיצד אתה מתכנן מבלי לחייב את התכנון שלך וכופה אותו על אחרים? כיצד אתה מרכז אנשים ליצירת משהו גדול אחד? אלו שאלות חשובות אותן יש לשאול כשבאים לתכנן תכנון מרחבי בחברה אנרכו קפיטליסטית.
כל תכנון אורבני שיתחיל היום, לרוב לא יתחיל מאפס. השטחים היום הם לרוב מיושבים ומחולקים כבר...ועל כן כיצד ניתן ליצור זאת?
כל תכנון אורבני שיתחיל היום, לרוב לא יתחיל מאפס. השטחים היום הם לרוב מיושבים ומחולקים כבר...ועל כן כיצד ניתן ליצור זאת?
תכנון אורבני בחברה אנרכו-קפיטליסטית - מקרה מבחן
אנסה להבהיר את כוונתי בדגם אורבני פשוט, המבהיר כיצד יעשה השינוי מחברה דמוקרטית נשלטת לחברה אנרכו קפיטליסטית, וכיצד יתפתח הדגם האורבני בחברה שכזו:
 |
| איור A - שטח לדוגמא המכיל ערכי טבע שונים |
באיור A ניתן לראות שטח לדוגמא ובו ערכי טבע שונים: הרים מושלגים בצפון, נחל מתפצל העובר במרכז השטח, ואגם בדרום. על שטח זה, מכילים גריד המחלק שווה בשווה את השטח בין האנשים השונים ויוצר לכל אחד חלקה פרטית בעלת ערך זהה לשניה (איור B) (נכון, בעתיד החלוקה תהיה שונה, הגדלים שונים לפי ערכי הקרקע, אך זה רק דוגמא מופשטת של התהליך...תרגעו!)
 |
| איור B - חלוקת השטח ע"י גריד ויצירת תאים שווי ערך |
באיור C אנו רואים כבר את חלוקת הקרקע ושימושיה הקיימים. ישנם אזורי נופש, שטחים פתוחים, אזורי תעשייה ומגורים, וכולם מאורגנים כפי שהמערכת הכתיבה להם עד יום. שימושי קרקע אלו, עתידים להשתנות (איור D) בחלקם בהתאם לצורכי האוכלוסייה במקום וערכם האמיתי. שימושי הקרקע הקיימים הוחלטו ונבחרו ע"י מערכת ביורוקרטית שביססה את החלטתה הן על ערכי הטבע, הן על יחסי ביקוש והיצע, והרבה על החלטות פוליטיות כאלו ואחרות. בעתיד, בתהליך אורגני ואיטי, יתחילו שינויים שייצרו מקום חדש. המקום החדש הזה לא יהיה בהכרח טוב יותר לסביבה הטבעית, ובתחילה יתכן שגם לא לאדם. ייקח לנו לא מעט זמן להבין, לכבד ולפעול בהתחשבות עם שכנינו. ייקח זמן עד שנבין את יחסי ה"תן וקח" שקיימים בקהילה. חלק מהאנשים יעזבו את המקום, כי לא יסתדרו עם שאר הבעלים, ימכרו את חלקם ויחפשו את מזלם במקום אחר. חלקם ישנה את אופיו לחלוטין ויעשה ניסיון לשנות את שימושי הקרקע הקיימים בו, וחלקם יישאר כמו שהוא. מה שחשוב הוא אופן עשיית השינוי, והמעבר לחברה אחראית בעלת אכפתיות כלפי סביבתה ובעלת יכולת לתקשר עם הסובב אותה. ובכן, מה עשוי לקרות בתאים שכן השתנו?
דוגמא להשתנות שטח ואופן פיתוחו העתיד:
תא מס' 1: שימוש קיים: הרי סקי המציעים אזורי נופש ופנאי עם ביקתות סקי פזורות
שימוש מיועד: בניית שכונת מגורים בסגנון כפר נופש לעשירים.
הקונפליקט: רבים צפויים להתנגד לשימוש זה, מאחר והוא משנה את כל האזור הן מבחינה נופית והן מבחינה פעילותית. הרבה יותר אינטנסיבי, והרס הטבע קיים.
מתנגדים: הגופים הירוקים, אזורי הנופש הסמוכים,אלו הגרים בשכונות הסמוכות להר
הערות: יהיה לו קשה ביותר ליצר שכונה במקום, מאחר שהכבישים המובילים יחסמו ע"י מתנגדיו שהם הבעלים של השטח, כמו כן, ארגונים ירוקים שמנסים לשמר את השימוש האקסטנסיבי בהרים ימחו על כך, ויצרו לובי נגד הבניה במקום. האנשים הגרים למרגלות ההר לא יאהבו את הרעיון מכיוון שהוא פוגע להם פגיעה אנושה בנוף, ולא יספקו למקום סחורות, כח אדם וכו'. מהר מאד, יבין ה"יזם" כי עליו לחשוב על שימוש שיתאים לשימושים הקיימים בסביבתו, ויתחשב בהם.
אם אנסה לסכם את אופן התנהלות התכנון האורבני בשיטה האנרכו קפיטליסטית:
א. השיטה פועלת בעיקר בקהילות ולא במספרים גדולים. תכנון ארצי, ואזורי מרוכז לא יתקיימו. מבחינה מעשית לא יהיה בכך גם צורך מאחר ובחברה אנרכיסטית לא תהיה מדינה, הגבולות יהיו חסרי משמעות, והמשמעות היחידה שתהיה היא לערכי טבע, ולקהילה שיכתיבו את אופן התכנון שסביבנו.ב. התכנון הפיסי של הקהילה יעשה בצורה וולונטרית, ללא כפיה.
ג. הקהילה תוכל לגבש לעצמה צוות, או לשכור חברה המתמחה בתכנון אזורי. חברה זו תמליץ לקהילה על אופן התכנון האולטימטיבי מבחינה מרחבית. כל אדם בקהילה יבדוק מהי ההשלכה האישית של התכנית על שטחו ויביע דעה באשר לרצונו להשתתף ביצירת התכנית הגדולה. אלו שלא ירצו להשתלב, יוכלו להציע שינויים משלהם שיידונו בקהילה, ויתקבלו/לא יתקבלו פה אחד.
ד. אנשי הקהילה שילכו כנגד הקהילה, ולא יצליחו לשתף פעולה, יעזבו את המקום עם השנים, ויחפשו את מקומם בקהילות אחרות שם יסתדרו טוב יותר. לא בכוח, אלא מתוך הצורך בחברה המתאימה להם והם לה.
ה. עם הזמן יקימו אנשי הקהילה מוסדות משותפים ביוזמה אישית, כ"א על שטחו, עם הרווח האישי שלו, והרווח הקהילתי שתורם שירות זה. בקהילה יוכלו לקיים תכנון של כמה חלקות, או של חלקה בודדת, כל אחד לפי רצונו להיות חלק מכך.
מה שבטוח זה שכל אחד ילמד לקחת אחריות על חייו ועל השטחים שבבעלותו.
לא נכון יהיה לטעון כי ברגע שקרקעות יהיו פרטיות, כל אחד יעשה מה שבא לו ובעצם, נאבד את העוצמה שבביחד.
חשוב להבין, שברגע שהקרקע היא שלי, אני ארצה שני דברים:
א. למקסם את הרווח שלי ממנה (הרווח אינו חייב להיות כלכלי, הוא יכול להיות אידאולוגי אחר)ב. ליצור בעבורי נוחות מקסימלית באשר למקום שבו אני אחיה. (נוחות כוללת גם קשר חיובי עם סביבתי).
תכנון אורבני בחברה אנרכו קפיטליסטית יתקיים בקנה מידה הרבה יותר קטן מהיום, ויאפשר תשומת לב רבה יותר לפרטים. תהיה שאיפה לתכנון אולטימטיבי מכיוון שזוהי קרקע פרטית שאנשים פרטיים הם בעלי האינטרס. הפתרונות יתחילו מהמקומי אך ישליכו על הסובב מכיוון שכל תא חיים גובל בתא שלצידו ומשפיע ומושפע ממנו. אנשים ילמדו לקחת אחריות על החיים שלהם ושל אלו שחיים סביבם. ומה עם כל אותם אופורטוניסטים שיקנו את כלל הקרקעות מהאנשים כי יש להם כסף? זה כבר תלוי בנו ! אם נמכור להם - אז יהיה להם... אם נתאגד בקהילות ונתנגד, הם לא יוכלו עלינו. מה שבטוח זה שבחברה כזו, רוב הסיכויים שתוך מספר חודשים כבר תהיה לנו רכבת תחתית בת"א, רכבת עילית לירושלים, פארקים מרשימים ומתוחזקים, ואזורי מגורים שלא רק שניתן יהיה לקנות בהם דירה, גם יהיה שווה לגור בהם אח"כ, כי הבעלים שלהם ינסו לעשות הכל כדי שאני אעבור לגור אצלם!
התחלתי את הפוסט הזה מתוך ראייה שהמצב הקיים היום הוא בעייתי בלשון המעטה. הדמוקרטיה חותכת לנו את הכנפיים ואינה מאפשרת לחופש ולביטויי יצירתיות לצאת. נבכי הביורוקרטיה המועמסים עלינו לצורך תכנון חיינו וסביבת מגורינו הם כה רבים, שאינם מאפשרים שום אורגניות בתכנון, והתוצאה הסופית לרוב אינה תואמת את השטח והמשתמשים. אנחנו יוצרים לנו פיל לבן ענק בתור סביבת חיים, כי החלטנו להעביר את המושכות על היצירתיות לידי חבורה של ביורוקרטיים עם שיגעון גדלות.
בחלק השני של הפוסט, ניסיתי לדון בפתרון וצורת חיים אלטרנטיבית. בעצם עשיתי את הצעדים הראשונים, כדי שלא תפחדו להתחיל ללכת בשביל... רוב הסיכויים, שאם יגיע יום ותהיה אנרכיה, וחיינו ישתנו, הם לא יראו כפי שתיארתי, אלא באלף צורות אחרות... וזה יהיה נפלא, כי סוף כל סוף כולנו נפעיל את הדמיון, היצירתיות, והרצון שבתוכנו, ונתכנן לנו סביבת חיים שבאמת נוכל לחיות בה. לבד, וביחד.
התחלתי את הפוסט הזה מתוך ראייה שהמצב הקיים היום הוא בעייתי בלשון המעטה. הדמוקרטיה חותכת לנו את הכנפיים ואינה מאפשרת לחופש ולביטויי יצירתיות לצאת. נבכי הביורוקרטיה המועמסים עלינו לצורך תכנון חיינו וסביבת מגורינו הם כה רבים, שאינם מאפשרים שום אורגניות בתכנון, והתוצאה הסופית לרוב אינה תואמת את השטח והמשתמשים. אנחנו יוצרים לנו פיל לבן ענק בתור סביבת חיים, כי החלטנו להעביר את המושכות על היצירתיות לידי חבורה של ביורוקרטיים עם שיגעון גדלות.
בחלק השני של הפוסט, ניסיתי לדון בפתרון וצורת חיים אלטרנטיבית. בעצם עשיתי את הצעדים הראשונים, כדי שלא תפחדו להתחיל ללכת בשביל... רוב הסיכויים, שאם יגיע יום ותהיה אנרכיה, וחיינו ישתנו, הם לא יראו כפי שתיארתי, אלא באלף צורות אחרות... וזה יהיה נפלא, כי סוף כל סוף כולנו נפעיל את הדמיון, היצירתיות, והרצון שבתוכנו, ונתכנן לנו סביבת חיים שבאמת נוכל לחיות בה. לבד, וביחד.
לא ממש הבנת את הרעיון של פרויקט ונוס-הוא מתוכנן לבני אדם לא לרובוטים המכונות נועדו רק לשם עשיית עבודה (וכל החיים בסרט שחושבים שהם ישתלטו על העולם כי אנחנו מעבידים אותם-זה לא אפשרי למחשבים אין רגשות הם פועלים רק לפי הפקודות שאתה נותן להם) והעיר מעוצבת כדי לספק לבני אדם את כל הצרכים שלהם חוץ מזה שהיה אפשר לבחור איך יעוצב הבית שלך והמכונות פשוט יבנו את זה
השבמחק