יום שישי, 23 בנובמבר 2012

כשהזכות לבחור את אויביך נלקחת ממך...


הרבה זמן שקלתי האם כדאי או לא להיכנס למלחמת הקיום שהמדינה הנחיתה עלינו, ורבות הסיבות בשלן לא רציתי לפרסם תכנים כה "חמים" שעשויים לעורר התנגדות רבתי לא רק מצד הקוראים הרחוקים אלא גם אלו הקרובים לי.

הדיון בנושאים אלו בזמן שכזה, לאחר שחצי מדינה שותקתה בתוך מקלטים נראה בעיני לא מכובד, אך ככל שעבר הזמן, המעורבות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו רק גדלה, וגם אם בשרון הצפוני עדיין לא יורים טילים, הרגשנו היטב את הדהוד התותחים בגיוסים ההמוניים, שמצליחים לנקב בכל משפחה שלמה חור.
עכשיו, כש"נרגעו מעט הרוחות", אני מרגישה יותר חופשיה לכתוב.
אני מודה, רבות תהיתי לגבי צדקת דרכינו לעומת צדקתם, והגעתי למסקנה אחת חשובה- ל-90% מתושבי המדינה שלנו ושלהם אין מושג לגבי מה שקורה פה באמת. אנחנו בוהים באופן קבוע במסך מרצד שהונח לנו מול העיניים, המכיל עדכוני תקשורת חוזרים ונשנים, המציגים את הצד השני כאויב נוראי שיש לחסלו. וכמעט כולם קונים את זה. למה קונים?
א - כי אין משהו אלטרנטיבי לעיניים...כלומר אין בטלוויזיה (מקור החדשות מס' 1 וה"מהימן" ביותר הקיים) משהו אלטרנטיבי.
ב - כי זה מסקרן, מעניין, יוצר תחושת אחווה וקשר בינינו, שכבר אינה קיימת ביום יום הרגיל. פתאום התלאביבניק הממוצע מרגיש קירבה הזויה להוא משדרות...פתאום הוא הולך לקנות אצלו בסופר. כדי לחזק אותו.
נכון, גם באופן רגיל, התקשורת מזינה אותנו בלוקשים על ימין ועל שמאל, אבל כאילו בעתות משבר היא מנצחת אפילו את עצמה. התקשורת משתדלת שהמלחמה כל הזמן תישאר ברקע. כאילו חס וחלילה מה יקרה אם שנייה נשכח ממנה.
העניין הוא שהפעם הזו, זה ממש מרגיש הרבה מעבר לכך. לי באופן אישי מרגיש שאין שמץ של אמת בדיווחים, ושכל הסיבות האמיתיות למלחמה הזו (וכמובן אלו שלפניה) מוסתרות טוב טוב מתחת לשרוולים הארוכים של הפוליטיקאים וחבריהם.  אפילו העיתונאים עצמם, לא קולטים את האמת.
"יופי. את יושבת לך ליד המחשב, ואת יודעת ההההכל... אף אחד לא הצליח לפענח את הקונספירציה, אבל את, בלי אף עזרה, בלי רשת תחקירנים, בלי יד וקולגות של שנים על שנים במערכת, את הצלחת לעלות על האמת..."
צודקים. אני לא יודעת. אני לא בטוחה בשום דבר ממה שכתוב כאן. אני כן משוכנעת בשני דברים:

א- ההצגה הזו מתוזמנת באופן מדוקדק ומכוון

 המצב שמוצג בתקשורת שבו פתאום לקראת בחירות המצב מסלים, ונהיה קשה, וכולם פוחדים, ונזכרים באבאמא שיגנו עליהם, וכמובן אבא ביבי ואמא מדינה אומרים "אל דאגה- אנחנו נדאג לכם! אצלנו לא תישחטו! אנחנו ננצח את הבריון שניטפל אליכם..." , המצב הזה לא סתם קורה לפני בחירות. התזמון שלו מדויק ומכוון. אז נכון זה כבר קרה בעבר ב-1996 עם ענבי זעם ואופס פרס לא לקח, וקרה ב-2009 עם עופרת יצוקה ואופס ברק לא לקח, אבל הם רבותי הגיעו מהשמאל. כשהימין רוצה שתצביעו לו, אין קל מלתת לעדר את ההרגשה של פחד. של "מי יגן עלינו", השמאל?????????השתגעתם? המיופיפים האלה? הם בחיים לא יגיעו להפסקת אש הוגנת. ותראו באיזה מהירות הגיע הימין להפסקת אש... עכשיו הראינו שאנחנו גם חזקים, וגם מסוגלים לפתור הכל בשלווה ובמהירות. תסמכו עלינו...
ואז יבואו אלו שהקשיבו קצת אבל הפטריוטיות עדיין חזק בוורידים שלהם ויגידו - מה את אומרת? שביבי יזם את הטילים? שביבי/המדינה אחראי על התחלת המלחמה? וואלה, לא יודעת...לא רוצה לחשוב ככה. אבל בהתחשב בכמה עובדות פשוטות זה בהחלט יתכן:

  1. מי מממן את החמאס, יודעים? אנחנו. אנחנו ובראשנו הנגיד המאלף שלנו. מוזמנים להיכנס לכל ההוכחות לנושא באתר כלכלה אמיתית לכתבה המעולה של ערן הילדסהיים . הייתם מאמינים שאפילו במלחמה הזאת הצלחנו להעביר להם כסף??? עוד כתבה מעולה מאותו כתב-מוזמנים.
  2. מי הקים את החמאס? אנחנו. לא מאמינים? מוזמנים לסרטון ולפוסט באתר אמת אחרת בנושא .
  3. ונניח ועדיין קשה להאמין שמדינתנו היא שמפעילה את הטרור שנגדנו, בואו ננסה לחשוב בהגיון ולנתח, מי בעצם ירוויח מקיום המלחמה הזו? (מעבר לקולות בוחרים)... הרי מלחמה זה רע. מתים אנשים. ילדים מצולקים לנצח ע"י סיוטי לילה ופחד בעיניים. מי מרוויח מזה? אני חושבת שעל זה כבר עלתה אפילו תקשורת המיינסטרים ברמה זו או אחרת (לכתבה בנושא): ראשית, כמובן המדינה, בשל כל התעשיות הצבאיות הזוכות לפריחה ושגשוג, ומצליחות לצאת מתרדמת החורף עוד לפני שנכנסו אליה, הודות למצב מלחמתי. שניים, הם כמובן חבורת הטייקונים המונופוליסטים של המשק, השולטים בארצנו ביד רמה, ומרקידים את ה"נבחרים שלנו" לחלילם, בתעשיית המזון -תנובה, מ.לסר, תעשיית התרופות וביניהן-טבע, חברות הטלפונים,   בקיצור, כל הטייקונים של המשק.
  4. הסיבה האחרונה שיכולה לרמז לנו על "המלחמה המוזמנת" קשורה במשחק הגאוני החדש שמצא לעצמו צה"ל, בחן אותו, והשתמש בו בתדירות יומיומית במלחמה והיא "כיפת ברזל". הדוד האמריקאי שלנו, יושב ורואה וכנראה גם שוקל האם שווה לו לרכוש את הצעצוע החדש. עכשיו, לאחר ההדגמה המאלפת שלו, הוא בטח ירצה הרבה הרבה כאלה.
זה קר? זה מזעזע? ככה עובד עולם העסקים השולט בנו.
צריך כסף? המצאתם משהו שיכול להביא כסף? תוכיחו! קיבלתם כסף...

אז נכון, אני לא יושבת עם חבורת תחקירנים ומשאבים בלתי מוגבלים מאחורי כדי לגלות את האמת, אבל אני כן יכולה לחשוב בהגיון, ואני כן יכולה לחבר 1+1, ואני רואה שהתוצאה בשטח, היא 3 ולא 2 כפי שאמור לצאת...


ב - המערכת הציבורית לא רוצה לפתור לכם את הבעיות, רק לחפש אשם לקיומן 

הפוליטיקאים (ושופרות התקשורת) ינסו להוציא אתכם מפוקוס בתקופה שלפני הבחירות, ולהראות לכם שאתם מתמקדים בדברים הלא נכונים. זה לא משנה שהמשק קורס, שהנדל"ן במחירי שיא ואף אחד לא קונה בתים. זה לא משנה שהאוכל עולה כמו זהב, החינוך נמצא בתחתית, ובכבישים יש תאונות על ימין ועל שמאל...מה שחשוב, זה שיש מלחמה! תעזבו אותנו מצרות קטנות...יש צרות גדולות שדורשות פתרון - איך אתם שורדים כאן...אח"כ נדבר על מה יקרה כשתשרדו. יש ניסיון להכניס את כולנו לפחד קיומי, שביום הבחירות תגיעו לקלפי ותגידו, אז מה אם המצב פקקט, לפחות אני חי!
ואחרי שמצליחים להראות לכם מה באמת חשוב, דואגים כמובן להצביע על האשם - הם! הערבים!
יופי. עכשיו יש אויב משותף. עכשיו אפשר להסכים ולהרגיש אחדות, לשבת סביב המדינה ימין שמאל, חרדי וחילוני ולשיר קומבייה... עכשיו כבר אין בעיה...וכשאין בעיות, המשק צומח, כולם מאושרים. אין תאונות דרכים, אין הפגנות, אפילו התלמידים יותר רגועים כי יש מספיק אקשן באוויר גם בלי ה"צרות" שלהם... 
הבעיה היחידה היא שזה לא בדיוק בסדר. זה לא שאין בעיות, וגם תאונות הדרכים ירדו רק בגלל שיש פחות כלי רכב על הכביש ופחות אנשים עובדים. והמשק שצומח? לא יודעת כמה זה טוב תל"ג גבוה המורכב מתרופות ואמצעי לחימה...אם זה אומר שהמשק צומח, אולי עדיף סטגנציה? 

זו ציפור? זה מטוס? לא - זה טיל פאג'ר
פיסול קרמי, יפעת ג.ש.
ולכן, אם תשאלו אותי, זה בכלל לא משנה מי צודק ומי טועה. האם אנחנו עושים פשע נוראי בהשאירנו את הפלסטינאים להירקב בעזה תחת איום חבורות מחבלים, או האם אנו בצדק עושים זאת כי "הם התחילו", והם יורים טילים, ואיך נתגונן אם לא כך? ו"האם זה לא פשע להשאיר אוכלוסיה שלמה במקלטים במשך שבועות? זה לא הם ולא אנחנו. זה המנהיגים.  זה ההנהגה הפלסטינאית של החמאס, שדופקת את חיי אזרחיה, ומגדלת תחת ידה דור שלם של מחבלים פוטנציאלים נבערים, וזה הממשלה שלנו המגדלת דור של רובוטים פטריוטים שהדגל והצבא הוא הפרה הכי קדושה שאיש לא מעז לשחוט. 
המשותף לכולם, הוא שכולנו חלק מעדר. וכך גם מתייחס אלינו השלטון. שלהם ושלנו. אז במקום ללכת ולחפש אשמים בצד השני, ובמקום לנסות ולמצוא פתרון קיומי שימחק את הקיום של השני, בוא ננסה לחיות ביחד ולהעיף את ההנהגה שלנו לכל הרוחות. בואו ננסה לבחור בעצמנו את המלחמות שלנו. 
לי אין מריבה עם הפלסטינאי שגר בעזה. לא מכירה אותו. לא נראה לי שתהיה לבנים שלנו בעיה לעשות ביחד מחנה על העץ, ולשחק כדורסל ביחד. ובכל זאת, בגיל 18 יבקשו מהבן שלי להרים נשק, ולהרוג אותו. סליחה, לא להרוג-להגן... נו באמת...תעשו לי טובה, ותנו לי את האחריות לבחור עם מי אני רוצה לריב ועם מי לא. תפסיקו לשלוח בשמי טילים, תפסיקו לסבסד ארגוני טרור בטענה שהכסף הולך לאזרחים, ותפסיקו לעשות מצור ולמנוע מסחורות כמו פסטה להגיע לאותו ילד שיום אחד עשוי לשחק עם בני. 
ואם על הדרך אני אחטוף טיל, בגלל שהממשלה של הפלסטיני הזה החליטה שאני האויב, אז אני מקווה שאני אהיה אחראית לשאת בתוצאות. אני מקווה שאני לא אהיה טיפשה ואומר לממשלה שלי - הי לא הגנתם עלי-אתם אשמים! אני מקווה שארגיש טיפשה כי נשארתי בארץ האלימה הזו 5 דקות יותר מידי. אם הרגשתי שהסביבה מסוכנת, ובכל זאת החלטתי להישאר, אין לי שום זכות להתלונן אם קרה לי משהו. כי זו האחריות שלנו.
זו האחריות שלנו לבוא ולהגיד לממשלה - לא עוד! די למלחמה, אני רוצה שלום! ראו את עצמכם מפוטרים! אנחנו כבר נסתדר...

ועוד דבר אחרון בעניין אחריות אישית. יש לנו כאן כמות ענקית של חיילים שמתגייסים לצבא על בסיס קבוע. אני בעצמי שרתתי, אפילו כקצינה... אני יכולה לקבל, שילד בן 18, שלא מבין הרבה בחיים וננטש כל חייו במערכת החינוך הציבורית, מוכן לצאת להלחם כשקוראים לו. אבל אדם מבוגר עם משפחה? מישהו שכבר הספיק להחכים קצת מחוץ למערכת? תגדלו ביצים, וכשקוראים לכם להתייצב תסבירו שאתם לא נלחמים. לא למען מטרות של אחרים, ולא באנשים שאתם לא מכירים. קחו אחריות על עצמכם, על החלטותיכם, ותפסיקו לקבל על עצמכם אויבים של אחרים. 

למה אתם קודם? כי איפה שהוא הגלגל צריך לעצור, ואם הצד השני לא עושה זאת, תעשו זאת אתם.
אחרת העגלה הזו תדרדר לתהום, וכולנו נהיה עליה. 
תפסיקו להיות עיוורים. הממשלה לא מנסה להציל אתכם, אלה יוצרת לכם את המלחמות ושולחת אתכם להלחם בהן.
קחו אחריות ותתפקחו!


יום ראשון, 11 בנובמבר 2012

אין אין אין אובמבה...

מי אוהב במבה? כווולם! זה אחד החטיפים הכי אהובים על אנשים. כשמישהו אומר "אני לא אוהב במבה..." אתה לרוב חושב שהוא מוזר או חסר טעם. במבה זה בריא? הטעם שלו נשאר לנצח? זה טעים ברמות על? לא! זה פשוט החטיף הכי סטנדרטי והכי מוסכם על כולם.
זה מה שקורה כשמכניסים אותנו לכור היתוך-
אנחנו יוצאים במבה!
פיסול קרמי, יפעת ג.ש.
בשנות ה-70, צביקה פיק היה במבה. עד היום, צביקה פיק זה במבה בחתונות. כן! אפילו, ובפרט בחתונות של אשכנזים. מוזיקה ממוצעת מינוס, לא אינטליגנטית מידי, אבל כווולם יגידו "עושה כיף" "מקפיצה".
לפני 4 שנים, אובמה היה במבה. כווולם, אהבו אותו. אם לא הצבעת לאובמה או רצית לראותו על כס המלכות, היית גזען, לא מתקדם, ששבוי במוסכמות ושמרנות דתית כנראה. לא משנה שהאיש היה פלקט. עוד בובה חסרת אופי. עוד משפטים חסרי בסיס. הוא נראה טוב, הוא נשמע טוב, ולכן כנראה שהוא טוב...
מה גורם לנו, בני האדם, לאמץ לעצמנו מוסכמות, דעות, ורעיונות של רוב? למה אנחנו תמיד חושבים שהרוב כנראה יודע...ולכן כדאי לי לחשוב אותו דבר? האם באמת תמיד הרוב ידע? לי אישית נראה, שהרוב לרוב טועה. אם יש הסכמה כללית על משהו, אז הוא כנראה חסר, סתמי ונוח, והוא הפך להיות המוני כי הוא לרוב רדוד, חסר עומק או ללא אמירה יותר מידי נוקבת. אחרת הוא היה מעורר גם הדים שליליים.
יש לנו בעיה כבני אדם לקבל את דעתם של השונים מאיתנו. פתיחות היא מצרך יקר, ולא חילקו אותו לרוב בני האדם. אנחנו סגורים בדעותינו ועמדותינו, וקשה לנו לקבל דעה אחרת אלא אם היא מגובה בהמון שהולך אחריו.

הבלוג הזה הוא בלוג אישי, המציג דעות ומחשבות "קצת" סותרות ושונות ממה שהכלל חושב. למעשה 90% מהאנשים שיקראו אותו, תהיה להם ביקורת נוקבת וחוסר הסכמה עם חלק ניכר מהתוכן.
למה? הרי אם התכנים שהיו מוצגים כאן היו מגובים בערוץ 2, האם לא היתה הסכמה רבה יותר? כלומר, האם הייתם מאמינים ומסכימים יותר, אם הייתם שומעים את הדעות הללו בחדשות או בתוכנית של ערוץ 2? ברור שכן. כי ערוץ 2 זה במבה. זה מוסכם על כולם, ועד שזה לא דווח שם, לא תאמינו שזה קרה. גם אם תחזיקו בידיים את המסמכים שאומרים אחרת. גם אם תראו תמונות שאומרות שהם טעו, התמונות יהיו מפוברקות כנראה...כי זה לא שודר בערוץ 2.
יש בתוכנו חוסר אמון וחוסר יכולת להשלים עם אמת שנאמרת לנו על ידי קומץ מעטים. אם זה נכון, הרוב כבר היו יודעים.
מהי רמת הפתיחות שלנו? או במילים אחרות, עד כמה אנחנו שונאים במבה ומעדיפים נניח בייגלה?
לטעמי, רמת הפתיחות שלנו קשורה ישירות בשני דברים עיקריים - רמת הידע שלנו, כאמור ידע זה כוח, והוא מאפשר לך גישה לעולמות רחוקים מהמיין סטרים, והדבר השני הוא בטחון עצמי: אדם שמאמין בעצמו, וביכולתו להחליט לבד, יהיה לו קל יותר להיפתח לדברים מוזרים. הוא לא יפחד מהם. הוא לא ישלול אותם על הסף.

לכל אחד יש את הקווים האדומים שלו. יש כאלו שהקווים האדומים הם ברפואה. הם לא "מתעסקים" עם הבריאות שלהם, ומקשיבים לרפואה הקונבנציונלית. גם אם שמעו ואפילו דיברו עם מישהו שנרפא מסרטן בזכות מיצים טבעיים, ונמנע מהקרנות... מפחיד אותם מידי. יש כאלו, שהקו האדום הוא כסף. הם חייבים לחסוך בקרנות פנסיה ופיקדונות, גם אם יוכיחו להם שחור על גבי לבן שהקופה שלהם מפסידה להם כבר 5 שנים כסף. הם לא ייקחו את הסיכון.
אצל הרבה אנשים, הקו האדום עובר ברוע המוני. קשה להם לקבל רוע אנושי טהור המופנה כלפי כלל האוכלוסייה. נניח, הם לעולם לא יקבלו את העובדה שהתאומים נפלו ב-11 לספטמבר בשל קונספירציה של הממשל בארה"ב. זה חייב להיות הערבים...הם יראו מול העיניים שלהם את הפיצוצים בבניין 7 ועדיין ימשיכו להגיד שזה חלק מהקריסה של הקונסטרוקציה.
אצלי, הקו האדום עובר משום מה בעב"מים. משום מה קשה לי לקבל יצורים מכוכב אחר. למה? לא יודעת, כנראה כי לא נכנסתי מספיק לתחום הזה כדי לגלות , להבין וללמוד אותו, ולגבש עליו דעה מבוססת.
אני חושבת שהאדם החכם ביותר והשלם ביותר עם עצמו, יוכל להאזין לכל סיפור, ולקבל את ייתכנותו במידה שווה כמו כל דבר אחר(כמובן לאחר בירור שהמידע אמין).
בחירות 2012=בחירות 2009=בחירות 2006=בחירות 2003....
פיסול קרמי, יפעת ג.ש.

בחירות, גם הם במבה. גם הם, מהוות איזה הסכמה חברתית עליה אין עוררין, וכל אחד השולל אותה נראה כפריק חסר בושה (ולרוב עצלן).מה צריך לקרות כדי שאנשים יבינו כי אין שום סיכוי שיתחולל שינוי עם מנהיג כזה או אחר? יתכן שהוא נהדר, או נפלא, אבל זה לא רלוונטי! עומדים מעליו אישים חזקים ממנו בהרבה, המכתיבים אג'נדות ומושכים בחוטים. 
כל מנהיג פוליטי שקם, מגיע עם אמירות גרנדיוזיות ומפוצצות, ותוך כמה ימים או חודשים מתיישר לקו הכללי המוכתב מלמעלה. 
היום כשאני שומעת על נושא או אדם שיש עליו תמימות דעים, אני מיד חושדת. לרוב זה מאושש. לרוב, אני מגלה שהאדם סתמי, דעותיו בנליות וללא  אמירה ערכית נחרצת.

ניקח לדוגמא את יאיר לפיד...(ושוב, ניתן לכתוב את הפסקה הנ"ל על כל המועמדים)
דמות שאינה שנויה במחלוקת... חלק ניכר מעמינו אהב אותו כעיתונאי, חלק נוסף כסופר ומחזאי, וחלק עצום מאושר עד הגג שהוא החליט לרוץ לפוליטיקה כי סוף סוף יש מישהו שלא סתם מדבר (נכון, הוא כותב...)
והוא יעשה את מה שהוא אומר. קראתם מה האיש אומר? כמעט בדיוק מה שאומרים ואמרו כל אלו שלפניו:
הוא לא יחזיר את אריאל!
הוא ילחם בטייקונים!
הוא יעלה את החינוך ל-10 המקומות הראשונים בעולם ממקום 89!!! הייתם מאמינים?
יאיר, אתה גם כותב, גם שרמנטי וגם קוסם?
איך בדיוק אתה מתכנן לעשות את זה? אולי ע"י עוד מיסים? לאאאאא! השתגעתם? שהרי הוא בעד החלשים, הוא סוציאליסט, הוא קורא לכך ש"בעשר השנים הקרובות תחרוט מערכת החינוך על דגלה את צמצום הפערים החברתיים ותדאג לתת הזדמנות שווה לכל הבאים בשעריה" ...אולי אתה מתכנן לעשות זאת ע"י הקצאת משאבים אחרת, הרי כולם טוענים שישנו את סדרי העדיפויות...אפילו בנימין נתניהו הבטיח שאין דבר חשוב מבחינתו יותר מאשר שיפור החינוך בישראל וש"אצלי, לא ילמדו את הנכבה, אצלי ילמדו מורשת ישראל..." (ביבי בחייאת, אולי אם היית מבין בחינוך, היית מבין שאמירה כזאת, היא שגורמת לתקציב הביטחון המנופח שלך).
נראה לי פשוט מצחיק האמונה העיוורת אחר אדם שהוא כול כולו רק מילים. נכון, עוד לא נתתי לו צ'אנס. נכון, הוא יהיה שונה... עוד לא הבנתם שהסיבה לתמיכה הכוללת בו נובעת מהיותו במבה? הוא סתמי. מצטערת. גם אם היה מגיע היום לראשות הממשלה ומבצע את כל אחת מאמירותיו, הוא עדיין היה סתמי... וסתמי לא יכול ליצור שינוי, ואנחנו צריכים שינוי. 
אנחנו כחברה לא צריכים שינהיגו אותנו...תוציאו את זה מהראש שלכם, אתם ואני יכולים לעשות את זה לבד! למה לחכות למוצא פיהם של אחרים, קחו את הגורל לידיים שלכם. אתם רוצים חינוך יותר טוב? תעבירו את הילדים לבי"ס פרטי שעומד בסטנדרטים שלכם...יקר מידי? תקימו אחד! אתם רוצים לקבל טיפול בריאותי הולם? תחיו נכון, ותמצאו רופא מומחה אמיתי ולא דמיקולו של מערכת הבריאות. אתם רוצים שיהיה שלום? תלחמו ברעיון של צבא כזה, בגודל של צבא כזה שנלחם למען מטרות של אחרים...בקיצור, תפסיקו לחפש מנהיג שיענה על דרישותיכם, תדרשו אותן מעצמיכם...

לכל החברים שמתכננים ללכת עדיין להצביע בבחירות הקרובות כבר אמרתי, תחכימו!
לאלו שמתכננים להצביע למנהיג הטרנדי החדש, אדון לפיד, אני אומרת-
נו באמת... אתם לא רואים שהוא העתק מדויק של אלו שקדמו לו ואלו שמתמודדים מולו? (אולי נראה טוב יותר...)

לא מאמינים לי? נפגש עוד כמה שנים, אחרי שגם הוא יכנס לגרף הסטטיסטיקה, והחברה תמצא לה מנהיבמבה חדש...