אמעצבנית: תוצאות ה"דמוקרטיה" - בית הספר הדמוקרטי בחדרה מציג פנים שלא הכרנו...

יום שישי, 15 במאי 2015

תוצאות ה"דמוקרטיה" - בית הספר הדמוקרטי בחדרה מציג פנים שלא הכרנו...

היסטוריה

תחילתו של סיפור זה מתחיל לפני כ-14 שנים, כאשר מחליט בית הספר הדמוקרטי בחדרה בשכונת ברנדס, לשדרג את עצמו, לגדול ולהפוך מבית ספר המבוסס על מארג מבני קרוונים, לבית ספר אמיתי. ללא תקצוב, יוצא בית הספר בהכרזה על תחרות , אליה ניגשים כ- 11 אדריכלים. משרד אבירם אדריכלים זוכה בתחרות. המשרד מציג תוכנית ובה מספר שלבים לפיה פותחה התוכנית (תמונות מתוך מצגת האדריכלים באתר בית הספר):

א'- שימור העצים

ב'- יצירת מתחם חצר מרכזית

ג' - יצירת חצרות בינות לעצים

שלב א' - "שימור עצי האקליפטוס והגדרת מרחב החורשה כשטח פתוח, מבטיח את שימור הייחוד והאופי של האתר. "

שלב ב' - "החצר המרכזית – לב הקמפוס"

שלב ג' - "החורשה מהווה בסיס לרצף של חצרות, סביבם מתפתחים הבתים.החורשה קושרת בין הבתים ומשמשת ליבה של כל אחד מהם.קנה המידה של החצר ומידת הפתיחות אל המרחב הכללי, מותאמים לגיל".

בשנת 2004 נערכה התחרות. התוכנית הסופית שהוגשה לתחרות וניצחה היתה התוכנית שלהלן. תוכנית זו זכתה בתמיכת פרלמנט רחב ביותר של כ-400 איש, שהגיעו להפגין את חשיבות האירוע ויחסם לבינוי, ואהבו את התוכנית.

למי שמבין ביננו, ולמי שלא מבין, מדובר בניצול יפה של פני השטח הקיימים: יצירת הרבה מבננים קטנים, המדברים בקנה מידה של הילד, עם חצרות קטנות ובעלות נושאים שונים. וכל זה בינות לעצי אקליפטוס כבירים, שמצלים על השטח, ויוצרים אזור פעילות מקסים. כל העצים נשמרו!

הוכנו הדמיות לצורך התחרות, וכמובן שבית ספר נראה מקסים ומלא עניין וחיים. מותאם לילדים ולגילם...

הדמיות מתוך מצגת האדריכלים שבאתר בית הספר. משרד אבירם אדריכלים

עד שנת 2008 עמל בית הספר ברשות ועדת בינוי להכנת פרוגרמה שתעמוד בצרכי בית הספר. פרוגרמה זו, הוגשה לאדריכלים, ודרשה את הגדלת שטח המבנים כמעט פי 2. בשלב זה לא הוצגה כל התכנית מחדש בפני כל הקהילה, ולא הצביעו על נכונותה, וזאת על אף השינוי המהותי שנעשה בה של שינוי של כמעט פי 2 בכמות הבינוי.

בשנת 2009 נכנס משרד החינוך לעניין, נתן אישור לתכנון, והגדיל פי 2.2 את השטח הבנוי הראשוני מאז התחרות. גם בשלב זה לא הצביעו מחדש על התוכנית, ובעצם לא התקבל כל אישור מהקהילה לתוכנית.

בשנת 2010 אושרו התכניות ע"י משרד החינוך ובהן הגדלה של פי 2.4 בשטח הבנוי מהתוכנית הראשונית...ועדיין הנושא לא הועלה להצבעה נוספת בפני הקהילה.

במהלך אותן שנים, הוצג התכנון פעם או פעמיים (הפרטים לא הוצגו בבירור, לא בערב ההסברה, ולא במצגת) אך לעולם לא עלה הנושא שוב לדיון בפרלמנט. (שוב, אם טעות בידי, אשמח אם יתקנו אותי יודעי דבר)

התוכנית שאושרה ע"י משרד החינוך היתה שונה בתכלית השינוי מהתוכנית שהוגשה ואושרה בתחרות: התוכנית כללה 4 מבנים גדולים (ולא 13 מבננים). התוכנית מיקמה את מבני הענק על האקליפטוסים וכל רעיון החורשה ורציפותה התפוגג לאוויר העולם. אם נזכר בדברי חכמים מראשית הפרויקט, ובעקרונות התכנון הראשוניים שלהם נגלה :

"שימור עצי האקליפטוס והגדרת מרחב החורשה כשטח פתוח, מבטיח את שימור הייחוד והאופי של האתר. "

וגם"החורשה מהווה בסיס לרצף של חצרות, סביבם מתפתחים הבתים.החורשה קושרת בין הבתים ומשמשת ליבה של כל אחד מהם.קנה המידה של החצר ומידת הפתיחות אל המרחב הכללי, מותאמים לגיל".

אלו הם העקרונות עליהם הושתתה התוכנית, ועליה הצביע בית הספר. זה לא מה שהוא קיבל בסוף...

במהלך שלוש השנים האחרונות, הולך ומוקם בית הספר מחדש. מבנה שלב א' כבר פועל.כל העצים באזור שלב א' הורדו עם בנייתו. מבנה שלב ב' נמצא בבבנייה ועתיד להסתיים באוגוסט 2015. עם תחילת בניית שלב ב', ולאחר ששונו התוכניות על מנת להגן על העצים באזור זה, הגיעה העירייה בבוקרו של יום והודיעה ש"העצים חולים ויש לכרות אותם". מחדל כריתתם יהיה לדראון עולם על כל אלו שעסקו והיו מעורבים אז בפרויקט. בית הספר מצידו, "היה בשוק" בזמן כריתתם.

מבנה שלב ג' נמצא בתכנון מתקדם, אך עדיין לא עבר לרשות יועצים, ועדיין לא יצא לתוכניות ביצוע.

לאחרונה הודיעה העירייה כי אין לה די תקציב לשלב ד' והוא מבוטל. פונקציות כמו ספריה, מנהלה יצטרכו לקבל מענה במבנה ג'. את התכנון מלווה ועדת בינוי מטעם בית הספר המכילה כ-7 חברים ביניהם גם אדריכלים.

ומה היום? ומעורבותי האישית...

אנחנו הצטרפנו לבית הספר לפני כמעט שנתיים.שניים מילדי לומדים בבית הספר. בתור אדריכלית נוף ומתכננת ערים, שתכננה לא מעט בתי ספר, החלטתי להשתתף בועדת בינוי ולנסות להשפיע.

הגודל

כבר בהתחלה, התוכנית נראתה לי חסרת פרופורציות. העלתי בפני חברי הועדה את השאלה, מדוע התוכנית כל כך שונה מאופי בית הספר, ומדוע המבנים כ"כ גדולים ובומבסטים. התשובה היתה "כי משרד החינוך הכריח..." הבנתי שאין הרבה מה להתעסק עם המשרד...והתמקדתי במה שניתן עוד לשנות.

הדמיות לשלב ג' : משרד אבירם אדריכלים

העצים

בשנה האחרונה הבנתי, כשירדנו לפרטי התוכנית, שהמבנה יושב על כ-7 עצי אקליפטוס גדולים וותיקים+ 5 עצים הנמצאים בקירבתו וכנראה יעלמו יחד עם בנייתו (עץ אקליפטוס הוא בעל שורשים למרחקים גדולים. ניתן לבנות במרחק 5 מ' ממנו, אך פחות מכך זה כבר מסוכן). לאחר שהערתי את תשומת לב הועדה לחשיבות העצים, הוחלט על הבאת אגרונום שיקבע את מצבם, וימנע מצב חוזר בו יודיעו לנו מהעירייה ש"כולם חולים" וחייבים להיכרת.

העצים הוכרזו כעצים בריאים, אך מאחר שלא טופלו כראוי דורשים גיזום, וקיצור באופן דחוף.

המיקום

עוד דבר שהחל להציק לי באופן אינטנסיבי זה קרבתו של שלב ג' לשער הכניסה של בית הספר. בעצם, המבנה יושב ממש לצד שער הכניסה, ומציג בניין בן 3 קומות (שתי קומות "בלבד" נראות מהצד הפנימי של בית הספר, ואחת נבלעת בטופוגרפיה). הכניסה לבית ספר היא אחד המקומות החשובים ביותר והמשפיעים ביותר על הילד בהיכנסו לבית ספר. ישנם מחקרים המסבירים את הארכיטקטורה הקלאסית, שבה החלו נבנים בתי ספר במבני ענק על מנת להכניס את הילד למצב של השתאות מהפאר והגודל של העוצמה הציבורית של המדינה. בתי הספר, עד היום נבנים באותו אופן - מבנה מרכזי וגדול המגמד את הילד, מעמיד אותו במקומו הראוי, ושם את המערכת, המורים, והמדינה למעלה.

בקיצור - אנטיתזה מוחלטת לבית הספר הדמוקרטי שלנו ולערכיו. בית הספר שלנו מדבר על שיויון. על חשיבות דעתו של הילד, בדיוק כפי שחשובה דעתו ועמדתו של המבוגר. אין כאן היררכיה, אין כאן שולט ונשלט. ודווקא כאן, מתחת לאפינו קם לו מבנה ענק (שכאמור נגזר מהנחיות משרד החינוך, שאולי היה מתפקידנו לחלוק עליהם ולסרב), והושם ע"י האדריכל וע"י ועדת בינוי ממש בכניסה לבית הספר, על מנת שכל הנכנס ראה יראה ויתירא.

אני מבינה את הצורך במקום. אני מבינה שאם רוצים בית ספר גדול, צריך להענות לתנאי משרד החינוך. אך משרד החינוך לא הורה לנו לשים את המבנה בכניסה!!!!אפשר לנסות ו"להחביא אותו".

ההצעה

הצעתי בפני חברי הועדה כשותפה להזיז את המבנה. נערכה הצבעה וכולם הצביעו נגד. הבנתי כי קיים קיבעון בועדה שקשה לשנות מבפנים, והחלטתי להתפטר מהועדה ולצאת לדרך שכנוע בעצמי.לפני כחודשיים לערך הוצג הנושא סוף כל סוף בפני הקהילה, שוב, אחרי הרבה הרבה זמן שלא שותף איש. הנושא הוצג כהחלטה סגורה. המפגש אליו הוזמנו האנשים הוצג כתוכנית עתידית שעל נכונותה לא יערך אפילו דיון. קל וחומר הצבעה. מן הסתם, כשאין לאדם יכולת להשפיע, אנשים לא הגיעו. הרוב הגדול נשאר בביתו. לאחר אותו מפגש, החלטתי להציג בפני הועדה, הפעם כהורה מן השורה ולא כחברה הצעה לתכנון שונה. יצרתי חלופה והעברתי לבדיקה. להלן החלופה שהצעתי, כולל יתרונות החלופה וחסרונותיה:

א. כל העצים נשארים. כולם! אפילו העץ שנמצא כביכול באמצע המבנה העתידי, הוא עץ שניתן להעתקה.

ב. חצר מרכזית רחבה נשארת כולל חלק גדול שהוא מוצל (כי לא מורידים את העצים) ומאפשר פתח להרבה דברים חדשים.

ג. האולם נשאר במקומו ואינו חייב הריסה!!! (כיום התכנון מבטל את האולם, ואינו נותן מענה אחר. קיימת חשיבה על בקשה מהטוטו שיממנו בעתיד אולם. לא ידוע אם ומתי זה יקרה).

ד. מגרש הכדורגל נשאר באותו אזור כך שקיימת שייכות בין פונקציות במקומן היום ובעתיד.

ה. המבט הכללי לבי"ס נכון יותר - הכניסה לא מועמסת במבנה עצום, אלא חזיתו הצרה פונה במרחק אליה.
ו. הספריה והמקלט יכולים להשאר במקומם. לא מתנגש.
ז. יש שמירה על ה"צל" הבית ספרי הקיים . משרד החינוך מחייב אחוז מסוים של צל בכל בית ספר. אי לכך, הורדת העצים תאלץ "להחזיר" את אותו הצל ע"י אמצעים מלאכותיים כגון הצללות וסככות, שעלותן הסופית לרוב מאד גבוהה.

ח. נוצרים חללים מקסימים בין המבנים הקיימים, יכולים להפוך למשהו פעיל ומרגש.

ט.השכנים - הרעש שאמור היה להיות במגרש הכדורגל גדול בהרבה מהרעש שיווצר בחצר אחורית קטנה ואינטימית של כיתת מוסיקה הנמצאת במקלט, ותיאטרון . כל הפונקציות עליהם מדברים הגובלות עם השכנים הן שקטות יחסית (מעבדה, כיתות פרטניות וכו') אי לכך - השכנים שממערב רק מרוויחים!

בקיצור - המון המון יתרונות!

ולחסרונות:

מעבר למה שציינתי של עלויות התכנון והזמן, החניה קטנה. גם על מנת להשאיר את האולם וגם על מנת להשאיר את המגרש. עדיין נראה לי מחיר קטן לשלם, מאחר והיא עדיין גדלה באופן משמעותי מהקיים, ומוסדרת.

תשובת ועדת בינוי להצעתי

לאחר שהעברתי באופן מסודר את הבקשה לבחינה מחודשת, בחנה ועדת בינוי ויצאה בזו התשובה:

להלן תשובתי להתייחסותם, באשר להיבטים האדריכליים:

דיבור על חללים פתוחים וסגורים הוא חשוב, ויכול להיווצר בכל תוכנית שיתנו עליה את הדעת. אין כל סיבה שאת "שילוב" החוץ בפנים והמעבר בין השניים לא יעשו בכל חלופה אחרת באשר היא תהיה. אין קשר למיקום המבנה.
פיזור המסה הבנויה הוא טיעון מחליש לחלוטין, מאחר ולהגיד שכדאי שהמסה הבנויה תישב על שער הכניסה היא קביעה שגויה מיסודה, וכל מיקום אלטרנטיבי לאותה מסה הוא עדיף. גם המבנה העתידי יושב על החצר המרכזית ויוצר את אותה תנועה דרך אותה חצר, רק מהצד השני.
התרחקות מבתי השכונה נראה גם הוא לא רלוונטי מאחר ובתכנון הקיים הושיבו את מגרש הכדורגל "על השכנים" . לא נראה לי כי ממגרש הכדורגל יעלה פחות רעש מאשר מבניין המכיל את מעבדות פיסיקה, וכיתת דרמה ומחול.
תקני חניה יכולים לקבל מענה גם בתכנון שונה קצת של דרך הגישה. כמו כן, יש לזכור כי היום לא קיימת כל כך הרבה חניה, ובכל מקרה, החניה הזו תגדל בהרבה (בשתי החלופות).
שני מגרשים כדורגל וכדורסל הם באמת חשובים. צריך להזכיר כי החלופה קיימת מוחקת את אולם הספורט. זה לא חשוב? אז החלופה החדשה מאפשרת מגרש כדורגל בחוץ, ומגרש נוסף באולם שיכול לשמש גם אלף דברים אחרים.
השארת הנוף פתוח הוא אלמנט חשוב מאד. להלן תמונה של הנוף הקיים היום מהמקום הגבוה בבי"ס (העצים ברקע ישארו), אנא שיפטו בעצמכם עד כמה חשוב לשמרו:

דרך אגב, כשבנו את שלב ב', לא חשבו כנראה על הנוף, מכיוון שהוא חוסם את כל הנוף הנפלא שקיים היה לשלב א' לכיוון השדות.

מבחינת ההיבטים הטכניים: ידוע ומובן שזה ידרוש זמן וכסף. אבל, האם אלו שיקולים שאמורים להשפיע במידה והתכנון שגוי? הבניין הזה נבנה לעשרות שנים. אנחנו באמת רוצים ששיקולים כמו עוד חצי שנה תכנון ו/או תוספת של כסף לאדריכל תשנה את אופיו וחזותו של בית הספר?

ועדת בינוי מורכבת מהורי בית הספר ואנשי הסגל כיום. (התלמידים חסרים בה מזה שנתיים לפחות). דעתה של הועדה, ניסיונה בחיי בית הספר ובערכיו היא קריטית לבנייה באופי בית הספר.עם זאת, קיים בצוות זה חוסר מקצועי שכרוך בחוסר ניסיון של בניית בית ספר. בנייה שכזו מצריכה ידע בהעמדת מבנים והקשר ביניהם (קשור באדריכלות הנוף ובבינוי ערים), וכן בנייה "חינוכית" זרם שלם שקיים היום בעולם ומהווה בסיס לבנייה של בתי ספר בעולם כולו.

ולסיום, תכנון בית הספר עבר בגלל שתי סיבות עיקריות:

א - ועדת בינוי מכילה אנשים מדהימים! הם משקיעים המון מזמנם ובאמת רוצים לעזור ולתרום. עם זאת, חוסר ניסיונם בפרויקטים שכאלו, גרם להם להגיע להחלטות שגויות.

ב- חוסר האכפתיות הקיים מטעם האוכלוסיה. במשך 11 שנים, התכנון הולך ונבנה. הקהילה לא התלהמה אפילו פעם אחת עד לאחרונה על חוסר שיתופה! גם כשכבר קראו לקהילה לשמוע, היא לא באה, וכנראה שגם קיומו העתידי של פרלמנט בעניין לא ישנה, כי יגיע מספר מצומצם של אנשים ויאפשר לדבר הזה לקרות.

קיימות שתי חלופות לבינוי היום -

לדעתי, החלופה הקיימת איננה מוצלחת, מבחינה מקצועית ומבחינה ערכית . היא אינה מתאימה לרוח בית ספר, אינה בקנה מידה של ילד, הורגת כמות גדולה של עצים בריאים הנותנים צל, ואינה עונה אפילו לקריטריונים הראשוניים אותם קבעו האדריכלים בעצמם לתכנון. החלופה עברה כמחטף בגלל חוסר האכפתיות והמעורבות של אנשים, ובעוד כשנה, אנחנו עתידים להגיע לבית ספר ולראות מולנו קיר עצום, במקום ירוק בעיניים.

ואם אתם לא רוצים שזה יקרה, יש לי רק דרך אחת להציע לכולם - תבואו להצביע ולהשפיע!!!

אתם מאמינים בדמוקרטיה הזו? לפחות תממשו אותה...

השבוע זה קורה!!! בתאריך ה-5-6, יום שישי בבוקר מתקיים הפרלמנט. זהו הקו האחרון. שם זה יקבע.
אנא בואו להשפיע...

במידה וחלו אי דיוקים בפוסט בעניין העובדות, אשמח אם תתקנו אותי, והפוסט יעודכן בהתאם.

34 תגובות:

אנונימי17 במאי 2015 בשעה 8:47
אני מתפתה להגיב לכותרת של אמא עצבנית, אבל תוך כדי הקריאה פעם שנייה ושלישית מבינה שכנראה פספסתי משהו , וזה לא קשור לתוכניות . אני אמא שלא אוהבת להיות עצבנית, ולמרבה הצער גם אינני אומנית, ובבית ספר אני חברה בקהילה. קהילה שיש בה ערכים ונורמות התנהגות, שיש בה מקום נרחב לילדים להתנסות באופן קבלת החלטות , שיש בה מקום למעורבות בונה ותומכת- אם רוצים לקחת במעורבות הזו חלק. מדי פעם ואחת לכמה שנים יש בה גם מקום לאנשים שהכותרות עצבנות והתלהמות , ומאבק ומחאה מוצאות חן בעיניהם יותר מאשר דמוקרטיה. אפילו הצעירים שהמקלדת מחוברת להם לאצבע לא משתמשים ברשת כדי לייצר החלטות ולהטות ,כי הרשת היא לא הקהילה שלנו, גם הם יודעים ששיח פרלמנט הוא המקום הנכון. הבחירה להציג בלוג מנומק לכאורה, עם הסברים לכאורה אך באופן אנונימי !, היא בעיני העמקת טביעת הרגל האקולוגית שלך כאמא . וכן, יש כאלו כנראה שטביעת הרגל האישית שלהם חשובה להם. אני משת'דלת להיות רגישה לעצים ,ולאנשים , ומשתדלת לא להיות עצבנית יתר על המידה) . לא מחטף,, לא חוסר אחריות, לא חוסר איכפתיות, נדמה לי ששום דבר מהדברים הללו לא מאפיין אותי, לא את ילדי , לא את שכני וחברי ההורים , אולי אני פשוט חושבת אחרת ממך? יכול להיות ? האם יתכן שגם חברי ועדת מקצועית חשבו אחרת ממך ואת פשוט לא יכולה לקבל לא כתשובה?
השבמחק
תשובות
יפעת ג.ש17 במאי 2015 בשעה 9:48
לחברת קהילתי האנונימית והיקרה
שמי יפעת גל שפייזמן, אמא לאורי מהבית הכחול וליהיא מהבית הירוק ואלון הקטן.הסיבה לכך שהבלוג אינו מוצג בשמי, הינה בגלל הצורך לשמור על אנונימיות בסוגיות מסוימות מול החוק. אבל בשבילך, ובשביל הקהילה הדמוקרטית, אחשוף את זהותי בשמחה, על מנת שלא תשאר המחשבה, כאילו אני מסתתרת מאחורי תואר או כותרת ...(אשמח לשמוע גם מיהי בת שיחי, שאיתה אני חלוקה בדעותי).
באופן אישי, אני אדם חושב, מעמיק, מתלבט, ומבקר. אני לא אדם "זורם", את זה אני משאירה לדגים המתים... אני לא אדם שמקבל את דעת הרוב כצודקת ונכונה כי הם "רוב". למדתי, שרוב, הוא לעיתים קרובות פשוט עדר, ומכאן אמרו קודמי המילה צי-בור. אני בהחלט אדם שמסוגל להתעצבן כשיש עוולה, ומסוגל להתלהם כשדברים נעשים בצורה לא אתית. אם כולנו ידענו לבקר, לצעוק ולהתעצבן כשצריך, יש סיכוי שהמציאות סביבנו היתה טובה יותר.
כפי ששמת לב, בניגוד אלייך, רשמתי בלוג ארוך מאד הנוגע לכל התהליך שהתרחש בבית הפר. ניסיתי להצמד לפרטים כפי שידועים לי ואפילו קראתי לאנשים לתקן אותי אם טעיתי. את ,לעומת זאת, לא הגבת ולו במילה אחת על התוכן של הפוסט. נצמדת לכותרות, ולצדקנותך.
וכן - יכול להיות שאני חושבת שונה ממך ומחברי ועדת בינוי, שהרי על זה כל הפוסט. במידה והייתי מרגישה שקיבלתי תשובה מקצועית ומספקת (ותאמיני לי, הלכתי בכל הדרכים האפשריות והנורמטיביות, כדי לדון בנושא), הייתי מניחה לזה.
התשובה שהתקבלה אינה מספקת. זה פשוט.
אמרתי אני, ואמרו רבים משותפי למקצוע (ובכוונה לא הזכרתי אותם על מנת שלא יגידו שהבאתי דעות מוטות).
ואני לא אניח לזה , גם אם את וכל שותפייך תגידו את זה שוב ושוב. כי להקים בניין ענק, על שער בית ספר, המכיל עוד 20 דונם הראויים לאותו מבנה, ולהקימו דווקא על לפחות 9 עצי אקליפטוס ענקיים שיכולים ליצור כניסה ואזורי שהות מדהימים, רק בגלל שהתקבעה מחשבה או תוכנית כזו או אחרת, זה לא תירוץ בעיני.
ולצורכי הדמוקרטיה וניהול המאבק -אני לא חושבת שיש בעיה בהעלאת הנושא על דפי הרשת, ואסביר - ניסינו, אני וחברים לדעותי, בעבר להעלות מכתב הקורה לאוכלוסיית בית הספר לראות, ולשמוע ולהבין במה מדובר. בית הספר לא הסכים לפרסם זאת בתפוצה בית ספרית. "דמוקרטיה" או לא? ...
ועל כן, זה עלה בצורה של פוסט אישי, כדי שניתן יהיה להפיצו בין חברי הקהילה שכן מתעניינים, וכן רוצים לדעת וכן מעניין אותם.
כפי שאמרתי, יתקיים פרלמנט בעתיד הבא בנושא. אין עדיין תאריך.
מקווה לפגוש אותך שם, מסבירה ונאבקת על מה שנראה לך נכון, ומנמקת את סיבותיך... לא כי קשה לך לשמוע מישהו צועק ונלחם על עקרונותיו, אלא כי את חושבת שזה מה שנכון למקום. תהיי עניינית, ותתייחסי לתוכן.
השבמחק
תשובות
אנונימי17 במאי 2015 בשעה 18:16
העניין הוא שלא מנהלים קהילה דמוקרטית חינוכית בבלוגים. אלא אם כן את חושבת שאפשר לנהל גם את חינוך ילדיים בבלוגים ובהתכתבות מבלי לראות פנים אל פנים?
בית הספר הוא לא זירת ההאבקות שלי פשוט כי אני לא נאבקת בו, לא מתלהמת, לא צועקת על .. ( ככל שזה נוגע לבית הספר, אני משתדלת לפחות). זו קהילה חינוכית בעיקר של מי שנמצא בה יום יום שעה שעה. לא יודעת מי זה "אני וחברי לדעות", לא זכור לי שמישהו סתם את הפה למישהו א5ו למישהי בדיון הקהילתי. את בחרת את התוכן- מבחינתי התוכן הוא הדמוקרטיה לא הקירות.
השבמחק
תשובות
יפעת ג.ש17 במאי 2015 בשעה 21:11
אני לא מנהלת לא בית ספר ולא קהילה. אני סך הכל אמא אכפתית בבית ספר, שמשהו, שנמצא בתחום התמחותה קורה בבית ספר, וקורה לא כפי שצריך (לדעתה)והיא החליטה להתערב. הנייר שנכתב כאן מתאר תהליך עם תוצאה. לכל אלו שלא היו חלק מהתהליך, וכאמור רוב רובנו לא היינו חלק מהתהליך ולא מכירים אותו מקרוב, ולכל אלו שלא מבינים את התוצאה הקיימת והאלטרנטיבות הקיימות לה. זוהי אינה זירת האבקות, אלא פלטפורמה ראויה בימינו אנו לחשיפת דעות, מחשבות, ורעיונות (עובדה, שאנחנו מנהלות דיאלוג, גם אם לצערי אינו קונקרטי לבעיה), בזכות אותה פלטפורמה. אני משערת שאת צודקת, ואם היו ערבי דיון, שכאלו בבית ספר, הדנים עם ההורים והילדים בסוגיות בבית ספר הייתי שמחה להגיע ולהביע בהם את דעתי. אבל אם היית ב"דיון" הקהילתי שהיה, ראית כי אמנם כולם הציגו את דעתם, אך הוא לא הפך לדיון, אלא יותר לערב של "אמירות". הוא אפילו הוכרז מראש כערב כזה, שבו לא יתנהל דיון עם אפשרות להשפיע על התוצאה, אלא רק תוצג התוצאה לכולם. זהו לא דיון, לא דיאלוג פורה, ובטח ובטח לא דמוקרטיה.
השבמחק
תשובות
Unknown17 במאי 2015 בשעה 21:26
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחק
תשובות
Unknown17 במאי 2015 בשעה 21:27
נושא שימור האקליפטוסים בבית הספר הפך בחודשים האחרונים לנושא שיש סביבו דיונים רבים בפורומים שונים, כולל רצון של קבוצת הורים לשנות את הבינוי המתוכנן כדי לשמר עצים. אני רואה לנכון להציג גם פן אחר של התמונה, לשיקול דעת חברי הקהילה והגופים הרלבנטיים בבית הספר.

אני קורא לדון בדחיפות בהיבטי בטיחות של עצי האקליפטוס בביה"ס, ללא קשר לנושא כריתת כמה מהם בהקשר לתהליך הבינוי.

ב-17 מרץ, לאחר הערב של ועדת הבינוי בספריה, שלחתי מכתב בנושא לוועדת הבטיחות של ביה"ס, וסגן מנהל ביה"ס שוחח איתי בעקבותיה. למיטב ידיעתי, עד היום אין שינוי או החלטה בנושא.

לפני שבוע שלחתי הודעה בנושא ל"לוח הדמוקרטי", אך היא טרם התפרסמה שם.
אני מזמין את מי שהנושא מטריד אותו/ה כמוני לפנות לוועדת בטיחות או לכל גורם רלבנטי אחר.
____________

בערב הבינוי שנערך בחודש מרץ, הדגש היה על הבינוי, אך הוצג בקצרה גם סיכום דו"ח האגרונום, וכפי שאני מבין אותו, יש לא מעט עצים בשטח ביה"ס בדרגת סיכון גבוהה. יש להדגיש שמלבד מספר קטן של עצים שלגביהם קבע האגרונום שהם חולים, הרוב הגדול של העצים -- גם אם אינו סובל ממחלה מוגדרת -- מהווה סכנה בטיחותית פוטנציאלית, בגלל סוג העץ (אקליפטוס המקור, כשהוא ותיק ומתנשא לגובה רב). כמעט כל האקליפטוסים בשטח בית הספר הוגדרו ע"י האגרונום כמסוכנים בדרגת סיכון של 8 מתוך 10, ובדחיפות טיפול מיידית.

שאלות שלדעתי עלינו לשאול את עצמנו:

• האם במקום להשקיע את הכסף הרב שב"טיפול" באקליפטוסים (שככל המובן לי, משאיר גזע חשוף/עירום ברובו , ודרושות שנים רבות עד שיקבל נוף יפה), לא עדיפה כריתת רובם הגדול (בכפוף לחוות דעת מומחים) ובמקומם לטעת עצים אחרים שאינם מוגדרים מסוכנים?
)ובעלות נוספת, ואפשר בחלק מהמקומות לטעת עצים בוגרים יותר ולא שתילים רכים(

• אם משרד החינוך אינו מרשה לינה בחורשות אקליפטוסים מסיבות בטיחות (לא מצאתי את הנוסח המדוייק באינטרנט, אבל נאמר ע"י סגן המנהל בפגישה), מדוע משרד החינוך מרשה התנהלות בית ספר בחורשת אקליפטוסים? (שהרי כמובן הסיכון אינו מוגבל לשעות הלילה, ותאונות של קריסת אקליפטוסים עם הרוגים התרחשו דווקא בשעות היום)

סכנת קריסת ענפי/עצי אקליפטוס אינה מוגבלת לאיזור גיאוגרפי מסויים. בתוצאות העולות בחיפוש חופשי באינטרנט (תמצית להלן), יש גם מקרים שאירעו בחדרה (כמובן שהעיתונות מדווחת רק על מקרים בהם היו נפגעים או נגרם נזק משמעותי)

חדרה (רח' בוטקובסקי):
http://www.flashnet.co.il/localtime/content_news.asp?ContentID=910&CatId=162
"העץ הענק קרס על הרכב ומחץ אותו", נובמבר 2014

חדרה, רח' יצחק רבין:
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3770951,00.html
"עץ עתיק קרס בסוף השבוע שעבר על מכונית ברחוב יצחק רבין בחדרה ורק בנס איש לא נפגע..."

חדרה (כלביית "חדרה אוהבת חיות ("
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3777811,00.html
"מי מבטיח שבקריסה הבאה, יהיה לנו מזל?"

תוצאות חיפוש חופשי -- קריסות אקליפטוסים במקומות אחרים בארץ:
(גם כאן, כמובן, אין לדעת כמה עצים קרסו מבלי לגרום אסון)

ענף האקליפטוס קרס - וספי פיקרביץ' נהרג
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-723629,00.html

טבריה: עץ אקליפטוס קרס על תושבת טבריה והרג אותה
http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1252149
השבמחק
תשובות
Unknown17 במאי 2015 בשעה 21:29
(המשך)

האקליפטוס קרס והרס משפחה: "רק רצו לטייל"
האסון שבמהלכו נהרגה מטיילת מקריסת עץ בוואדי נחל גיבורים בחיפה הוא מקרה נוסף בשורה של אסונות שאירעו בשנים האחרונות בשל העץ. "נחשב לאחד העצים המסוכנים ביותר"
http://news.walla.co.il/item/2743732

עץ האקליפטוס הענק קרס על סירות הגומי ששטו במהירות בזרם המהיר של נחל החצבני. הרב ישראל רוזנבלט, תושב קריית ספר, נהרג, ואדם נוסף נפצע.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/75397

צפת: עץ אקליפטוס קרס בלב שכונת כנען
http://www.local.co.il/golan-galil/55047/article.htm

קק"ל תפצה ב-600 אלף שקל עו"ד שענף עץ קרס עליו
"קריסת ענף של אקליפטוס היא בגדר סיכון טבעי המגבש חובת זהירות וחובה לנקיטת אמצעים מבעוד מועד, בפרט כשאין מעורבים תנאי אקלים קיצוניים כגון סערה"
http://www.themarker.com/law/1.1688247

עץ אקליפטוס ענק קרס וחסם את כביש 977 בגליל העליון
http://2525.co.il/news_read.php?n_id=2237&cat_id=1

נהריה: עץ קרס על מכוניות בשדרות הגעתון
בשיא החום הלוהט, קרס היום ענף עבה של עץ אקליפטוס על מכוניות בשדרות הגעתון. בנס לא נגרם אסון
http://blinker.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99/%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%94/%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%A5-%D7%A7%D7%A8%D7%A1-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A9%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%A2%D7%AA%D7%95%D7%9F/36078/

להלן ציטוט מכתבה מחודש מאי, 2014:
... "האקליפטוס מוגדר כאחד העצים המסוכנים ביותר. בארץ יש עצים מקומיים שהם טבעיים לאזור ויש עצי תרבות, שהגיעו לכאן על ידי שתלנים או אנשי קק"ל כדי להפריח את השממה. האקליפטוס הוא עץ תרבות והוא הגיע לארץ מאוסטרליה כדי לייבש את הביצות, אבל הוא כבר לא רלוונטי לתקופתנו", הסביר לפני כחודש נתן אלבז, פקיד היערות הראשי של רשות הטבע והגנים במחוז צפון. "העץ הזה לא מסתדר מבחינה בטיחותית באתרים קולטי קהל. הוא מאוד כבד, הענף שלו נקרע בבת אחת ונופל למטה מגובה רב, והדבר הביא לעתים לתוצאות קטלניות".
http://news.walla.co.il/item/2743732

הירוקים נגד חורשת האקליפטוס
במפלגת הירוקים אומרים כי על הקרן הקיימת לישראל לחדול מלנטוע עצי אקליפטוס בישראל. ...
כתבנו מוסיף כי בעשור האחרון היו לפחות ארבעה הרוגים בארבעה מקרים שונים של קריסת אקליפטוסים או ענפי אקליפטוסים בתוואי הירדן, וכן בלב העיר טבריה.
http://www.iba.org.il/bet/?type=1&entity=666601

וכמו שאומר ויקטור קרוק, יערן בעיר בנדיגו, אוסטרליה, על עצי האקליפטוס בהם הוא מטפל: "... ענפים שנראים במצב מעולה פשוט נתלשים. זה מאד, מאד קשה לדעת [אלו], וכנראה בלתי אפשרי להגיד... כיערן, אני בהחלט לא יושב מתחת לעצי אקליפטוס בוגרים: ייתכן שאני קצת פרנואיד לאחר שטיפלתי בעצים כה רבים מהם, אבל לעולם אין לדעת."

http://www.abc.net.au/local/stories/2014/02/12/3943191.htm

ציטוט מורחב מתוך כתבה (2014: (
http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=FFGFD
מבחינה בטיחותית, העץ לא מתאים לאתרים קולטי קהל. "הוא מאוד כבד, הענף שלו נקרע בבת אחת ונופל למטה מגובה רב", מוסיף אלבז. "מה גם שעץ גבוה נוטה להתהפך בגלל המשקל שלו. זה קורה בייחוד באזורים רטובים, שבהם האקליפטוס לא מעמיק את שורשיו, כי הוא נהנה ממי תהום שאף עוזרים לו לצמוח לגובה רב יותר". ...

הצעדים הדרמטיים, בהם החלה רשות הטבע והגנים לנקוט, הקימה עליה ביקורת מצד חובבי טבע ומורשת, שמתנגדים להעלמת העץ שהיכה שורשים עמוקים בתרבות ובנופי הארץ. "יש מקומות שבהם לאקליפטוס יש סיפור מורשת הקשור לדור המייסדים, שם אנחנו נטפח ונשמור עליו, אבל בתנאים הנכונים ועם הזמן נמנע מאנשים להיכנס למקומות הללו, כדי למנוע מהם לסכן את חייהם", אומר אלבז.

באופן זה, התוכנית לגבי עמק החולה היא לכרות את כלל העצים הסוררים, למעט בחורשת המייסדים שבייסוד המעלה, שמהווה אתר מורשת. "בדרך זו נוכל לשמור גם על המבקרים, גם על המורשת וגם על הטבע", מסכם אלבז. "ולכל המקטרגים: אין מה לעשות. בסופו של דבר האקליפטוס הוא לא עץ טבעי לארץ ישראל".

השבמחק
תשובות
אנונימי17 במאי 2015 בשעה 22:11
הדברים הם מאד פשוטים. ביה"ס עומד לגדול ולהכפיל את מספר התלמידים הלומדים בו (יותר תלמידים=יותר תקציבים שוטפים ממשרד החינוך). פשוט תחלקו את המטראג' הבנוי (העתידי) של ביה"ס במספר המטרים התקניים לכיתה, בהורדת שיעור מסויים, שהינו היחס בין מטראג' ברוטו לנטו, ונקבל כ- 1,000 עד 1,200 תלמידים. האם תרצי שילדיך ילמדו בבי"ס כזה?
השבמחק
תשובות
Unknown19 במאי 2015 בשעה 11:49
שלום לכל הקוראים ולכל מי שלוקח חלק בדיון.
שמי דניאלה ואני אמא לשתי בנות בבית הספר (רומי בסגול וניבי בירוק) ולעוד אחת קטנטנה.
קודם כל הערה בעניין אופי הדיון. נראה לי חשוב להתייחס עניינית לתוכן הדברים. לי הטון של יפעת לא נקרא מתלהם או עצבני (גם אם תוסס משהו), אבל גם אם כן – זה נראה לי לא רלוונטי. אפשר להעיר נקודתית על סגנון, אבל לא כתחליף לדיון עצמו. מי שלא רוצה לקחת חלק בדיון, יכול להתעלם וממילא לא להעיר על הטון.
בעניין הבטיחות והאקליפטוסים – נקודה חשובה מאוד כשלעצמה. אני אישית ממש מעדיפה לשמר אותם ולטפל בהם, כמו חברי קהילה ותיקים ואהובים. גם אם יש היגיון כלכלי או אחר בכריתתם – היגיון הוא לא הכול, ויש גם הרבה היגיון בהשארתם. למשל גם נטיעה וטיפוח של עצים חדשים תהיה כרוכה בהוצאות, ובמשך עשרות שנים הם לא יגיעו לקרסולי האקליפטוסים הקיימים מבחינת צל ונוכחות.
כך או כך האקליפטוסים הם רק שיקול אחד ממכלול של שיקולים במה שקשור לבינוי, או יותר נכון להמשכו. תהליך הבינוי המתמשך וההתנהלות מול גורמים רשמיים שונים ומלבבים כמו העירייה ומשרד החינוך – מוציאים את המיץ לחברי הקהילה ועוד יותר מכך, אני משערת, לחברי ועדת בינוי ולמי שמייצגים את הקהילה מול גורמים אלה. לכן אני מבינה בהחלט את הרצון "לגמור עם זה כבר" ולהתפשר לטובת קידום התוצאה הסופית. אני גם מעריכה מאוד את פועלם של קומץ האנשים שעוסקים בכך בפועל לאורך השנים מטעם הקהילה, ומקווה שהם לא רואים בהתרחשויות הנוכחיות חתירה תחת עבודתם הקשה. למרות כל זאת, אני חושבת שרצוי לפתוח לבירור והחלטה מחודשים את עתידו של שלב ג' בבינוי.
העיכוב הוא המחיר המרכזי שאנו עשויים לשלם אם נרצה לשנות את התכניות, אבל אני חושבת שזה מחיר כדאי. לאור העובדה שהתכניות הנוכחיות שונות כל כך מהמקוריות, לאור חשיבותם של האקליפטוסים וכריתתם של העצים האחרים במחטף, ולאור ביטולו של שלב ד' בבינוי אני חושבת שחשוב לעצור ולראות איפה נותרה לנו עוד השפעה על התהליך ומה אנחנו רוצים לעשות בה. בית הספר הוא המערכת הדמוקרטית הטובה ביותר שנתקלתי בה. ולמרות זאת, הרבה פעמים אנחנו בעצם "משחקים בדמוקרטיה" בגבולות בית הספר, בתוך מערכת גדולה יותר שהיא למעשה – בהיעדר הגדרה קולעת יותר – דיקטטורית. למשל, בחירת מנהל לבית הספר התנהלה בהליך דמוקרטי מופתי, אבל למעשה נתונה לחסדו של משרד החינוך, שיכול פשוט להחליט לבטל אותה. גם בתהליך הבינוי בית הספר נתקל שוב ושוב בהשפעתם הגדולה (ולא פעם, הדורסנית) של מערכות חיצוניות כמו משרד החינוך והעירייה. ההשפעה הזו הולידה מציאות שונה מזו ששאפנו אליה, ולכן דווקא לקראת סיום התהליך צריך, לדעתי, לעצור ולבדוק איפה אנחנו עוד יכולים להשפיע עליו כך שנממש כמה שיותר מהערכים שמנחים אותנו בבית הספר, בבינוי ובכלל.
אני חושבת שההצעה של יפעת טובה ושהיתרונות בה עולים על החסרונות, גם אם אין להקל ראש בחסרונות הללו. בכל מקרה, אני מציעה בכל זאת להביא לידי דיון פתוח את עתידו של שלב ג' בבינוי וגם להעמיד את העניין לבחירת הקהילה בפרלמנט. לא הייתי רוצה שנקבל החלטה המונעת מפחד בלבד (בשל העיכוב או ההתנהלות התקציבית מול הרשויות), וגם לא החלטה שבבסיסה חוסר סבלנות להביא כבר את הבינוי אל סופו.
אנחנו באנו לשמוע את הדברים מפי המתכננים וועדת בינוי בערב שהוקדש לכך, אבל אני יכולה להבין את אלה שלא באו. כשהעניין מוצג כסגור ובלתי ניתן לשינוי, אנשים יימנעו בקלות ממעורבות, שיכולה לעתים סתם להוליד תסכול. אם יש מספיק קולות מקרב הקהילה הקוראים לעצירה והיערכות מחדש – אני חושבת שמן הראוי לאפשר זאת.
השבמחק
תשובות
אנונימי19 במאי 2015 בשעה 23:14
שמי סיגל תפארת. הייתי שמחה שביה"ס יהיה ירוק ויכלול הרבה עצים. לי, באופן אישי, לא חשוב אם אלה עצים עם ערך היסטורי או עצים אחרים. כן חשובה לי הבטיחות. הגעתי לפגישת הדיווח מתוך עמדה שיש לשמור על העצים הקיימים, יצאתי מתוך הבנה שתכנית הבינוי הקיימת היא האפשרות העדיפה. מה שלי חשוב יותר הוא שנערוך דיון פתוח לכל מי שמעוניין בכך בקהילה על תכנית אדריכלות הנוף. הבנתי שאין כסף להעסיק כעת אדריכל נוף, אבל אפשר לעשות זאת גם באופן עצמאי ולהתחיל לטעת עצים שתוך כמה שנים יחזירו את הירוק לביה"ס.
השבמחק
תשובות
לימור20 במאי 2015 בשעה 13:12
האכפטיות מאוד מורגשת בכתוב.
אילו היתה מצורפת עצומה כלשהיא יתכן והייתי חותמת. בעד או נגד ועדה זו או אחרת, תכנית זו או אחרת וכד'... להפעיל את הדמוקרטיה :)

השבמחק
תשובות
Unknown20 במאי 2015 בשעה 23:27
הי, אני מזמינה כל מי שרוצה להצטרף גם לקבוצת הורים של הדמוקרטי בפייסבוק. זו הכתובת:
https://www.facebook.com/groups/857444280978537/889935144396117/?comment_id=890052481051050&notif_t=group_comment
גל, שמנהלת את הקבוצה תאשר אתכם ומוסרת שהיא דחתה היום בטעות שתי בקשות להצטרפות אז אם מישהו מהנדחים משוטט כאן, שינסה שוב בבקשה
השבמחק
תשובות
Tammy21 במאי 2015 בשעה 9:28
הי יפעת, אני מרגישה שחסרה לי אינפורמציה לשם גיבוש עמדה, ואני חושבת שחשוב לקבל את המידע הזה לפני קיום דיון בפרלמנט. הייתי רוצה לראות/לקבל ציטוט של דבריו המדויקים של האגרונום על עצי בית הספר (כל אחד הציג את דבריו קצת אחרת); לקבל הערכת מחיר של עלות הטיפול בעצים עכשיו והשוטפת; לקבל מולה הערכת מחיר של שתילת עצים חדשים ברחבי בית הספר, והערכה של הזמן שייקח עד שעצים כאלה יהיו בוגרים ונותני צל; האם עצי האקליפטוס אחרי הטיפול אכן יהיו עצים נותני צל; צריך לדעתי לתת את הדעת גם על הטווח הארוך וגם על הטווח הקרוב - שבתוכו יגדלו ילדנו.
השבמחק
תשובות
Unknown21 במאי 2015 בשעה 9:51
לגבי האקליפטוסים הנותרים - אי אפשר להתעלם מהסיכון וראוי לנהל דיון ולשמוע את האגרונום כולל עלויות על מנת לתחזק אקליפטוס במצב תקין. התשובה לשלמה שאם הוא נוסע ברכב זה כבר סיכון גדול ולכן אין מה לדבר על עצים היא דמגוגיה זולה. יש הבדל בין סיכון הכרחי ולא הכרחי.

לגבי הבינוי יש שתי אפשרויות:
1. להמשיך עם התוכנית הקיימת למרות שאולי היו כשלים בדרך. אין כנראה אחידות דעים בנוע לתוכנית כי בועדה יושבים גם אנשי מקצוע מנוסים שלא חושבים שהתוכנית כל כך גרועה.
2. לדון מחדש בתוכנית הבינוי תוך כדי לקיחת סיכון שהעיכוב יגרור ביטול של תוכנית הבינוי מאחר ולא נקבל תקציבים. האם הסיכון את שווה דיון מחדש בתוכנית שאינה מוצאת חן בעיני חלק מההורים? בעיני ממש לא! אין תנאים נאותים לחלק מאנשי הצוות בבית הספר. חלק מהילדים נמצאים בתנאים ממש לא טובים. אומנם הילדים שלך בחט״צ אבל ביסודי, לדוגמא, יש מעל 100 ילדים במבנה קטן. אין מספיק כיתות סבירות לשיעורים שכן מתקיימים.
הצטרפת לפני שנתיים ובכל מקרה זה היה כבר מאוחר מידי לשנות את תוכנית הבינוי. הבינוי גם ככה נמשך זמן רב מידי ובית הספר כבר אינו מתאים לכמות הילדים. עם כל הצער שבדבר לפעמים צריך לדעת גם מתי מאוחר מידי לשנות תוכניות קיימות וצריך להמשיך הלאה.

השבמחק
תשובות
Unknown21 במאי 2015 בשעה 10:34
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחק
תשובות
אנונימי21 במאי 2015 בשעה 11:00
הלו חברים, חלק מהכותבים כאן כאילו שכחו שמספר לא קטן של חברי קהילה נבחרו בפרלמנט וחשבו יחד משך הרבה שנים והגיעו לתכניות הקיימות. בטח היו להם הרבה סיבות לבגיע למה שהם עשו, אולי צריך לשמוע מה הם חושבים שכן טוב ומוצדק בתכניות הקיימות ולא רק לפסול?
השבמחק
תשובות
Unknown21 במאי 2015 בשעה 12:02
הלו אנונימי (-:
למיטב הבנתי מה שנבחר בפרלמנט על ידי "מספר לא קטן של חברי קהילה" נבחר לפני שנים רבות ומאז עבר כל כך הרבה שינויים (שלא אושרו ולא הובאו לידיעת הקהילה לרוב, אולי בצדק) - שהתכניות שיצאו לפועל אינן דומות לו בכלל. שלב ב' של הבינוי, למשל, שמוקם כרגע ושלב ג' שעליו נערך הדיון פה לא נראים כמו התכניות שאושרו במקור על ידי הקהילה. על זה בדיוק הדיון...
השבמחק
תשובות
Unknown21 במאי 2015 בשעה 12:08
קראתי שוב את התגובה שלך ואולי התכוונת שחברי הקהילה הם שנבחרו בפרלמנט, כשהכוונה לחברי ועדת בינוי? אם כן אז הם אכן נבחרו והיו מעורבים, אבל מדובר במספר קטן מאוד של אנשים מקרב הקהילה
השבמחק
תשובות
Unknown24 במאי 2015 בשעה 12:43
אני מזמין את הקוראות והקוראים לראות בקישור הבא תמונה של איך נראים עצי האקליפטוס אחרי הגיזום המדובר, ו"לחטוף שוק" כבר כעת:
http://www.gfn.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=16689&confim=1

הגיזום שבתמונה נעשה לאחר נפילת ענף על גן ילדים סמוך, לאור "נהלי הבטיחות המחמירים של משרד החינוך ביחס לעצים" (לדברי כותבי הידיעה; איך מתבטאים נהלי בטיחות אלו בבית הספר שלנו לאורך השנים, או שמא הנהלים נכנסים לתוקף רק אחרי נפילת ענף או עץ חלילה?)

בעיני, העצים האלו לאחר הגיזום נראים דומים לעמודי חשמל... ממה שאני מבין, לוקח להם כמה שנים עד שהם מתמלאים בעלווה, נותנים צל, ומקבלים צורה. לדברי יפעת, פעם ב-3 שנים יש צורך לגזום כדי שהעץ לא יעלה לגובה הטבעי אליו הוא שואף (גם אם הגיזום פחות מאסיבי, עדיין בתשלום כמובן). מזכיר לי עציצי בונסאי, שבאופן שוטף ומלאכותי מעוותים ומעכבים את גדילתם הטבעית.

להערכת יפעת, עלות הגיזום הראשוני היא כ-35 עד 40 אלף ש"ח (לדבריה עדיין לא התקבלו הצעות מחיר קונקרטיות); לא ידועה כרגע עלות גיזומים חוזרים מדי 3 שנים, לתקופה בלתי מוגבלת (אך סביר שמדובר במספר אלפי שקלים כל 3 שנים).
בחשבון פשוט, בסכום העלות הראשונית (שתשאיר אותנו עם "עמודי חשמל" עירומים) ניתן לרכוש כ-40 עצים בוגרים שאנחנו בוחרים ושמתאימים הן מבחינה בטיחות והן מבחינת צל, ללא צורך בגיזום בטיחותי מתמשך וידוע מראש.
השבמחק
תשובות
Unknown25 במאי 2015 בשעה 10:52
אני לא פגשתי את האגרונום, ואינני יכול לצטט אותו; אשמח להיות נוכח בפעם הבאה שהוא מגיע לביה"ס.

ממה שתואר בערב הבינוי, צריך להוריד את גובה העצים בצורה מאוד משמעותית (נדמה לי שהיה מדובר על פחות מ-10 מטר). בדו"ח המופיע במצגת באתר ביה"ס, לגבי מספר עצים כתוב שיש לקצרם ל-5 מטר.

העצים שלנו מתנשאים לגובה גבוה למדי, ומבלי לבדוק כל עץ, לא זכורה לי עלווה בגובה נמוך. אני לא מבין מאיפה תצוץ העלווה הזאת לפתע לאחר קיצוץ דרסטי של גובה העץ.

ייתכן שהגיזומים שהעיריה עשתה עד כה יצרו את המצב הנוכחי של עצים גבוהים שהעלווה שלהם רק בצמרת, אבל זהו המצב הנתון כיום.

בקישור שנתת יש התייחסות כללית לעקרונות הגיזום, ולא הבנתי איך הוא רלבנטי לסכנות הבטיחות שספציפיות לעצי אקליפטוס, לאופן גיזום עץ בגובה כזה, ולמצב העצים הנוכחי אצלנו.

נטיעת עצים מתאימים במקום עצים לא מתאימים שיוסרו תהיה פעולה מבורכת. ואם כך, העיריה שכרתה עצים בשלב ב' צריכה לנטוע עצים במקום. אני שמח לשמוע זאת.

ובנושא ההורים שאת מכנה "פרנואידים": בתמונה בקישור ששמתי, פעולת גיזום העצים נעשתה לאחר שענף קרס על שטח גן הילדים. ענפי האקליפטוס הם כבדים במיוחד, ואם היו פוגעים בבני אדם, ללא קשר לגילם, לא היה להם הרבה סיכוי לצאת מזה משלום. (ולמרבה הצער, יש שלל מקרים כאלו בעולם ובארץ).
אם להורים שפנו לעיריה לאחר קריסה כזאת בשטח גן הילדים את קוראת "פרנואידים"... מוטב שלא אוסיף עוד מילים
השבמחק
תשובות
אנונימי2 ביוני 2015 בשעה 11:29
כאמא שכבר מאסה בכך שכל שני וחמישי ילדיי חוזרים הביתה ומספרים לי שהיום לא היה שיעור כי לא היתה כיתה פנוייה. כאמא שמבקשת שלילדיי תהיה אפשרות לתנאים בסיסיים ללימוד במרחבי למידה עם תשתיות מינימליות (חשמל ואינטרנט). כאמא שמבקשת שלמורים אשר מלמדים את ילדי ומלווים אותם במהלך היום שלהם בביה"ס יהיו תנאים ראויים ללמד ולעבוד. כאמא שרוצה שכבר יהיו מבנים גמורים שאפשר כבר יהיה לצקת לתוכם את הרוח וההוויה הבית ספרית המיוחדת (בינינו אנחנו יודעים שהאנשים ולא המבנה עושים את המקום) אני מבקשת שתאפשרו לתהליך להתקדם קדימה (כל עצירה במקום משמעותה הליכה אחרוה) ותתנו לאנשים של בית הספר גדולים כקטנים את הבית שלהם בנוי וגמור על מנת שהם יוכלו להתחיל לצקת לתוכו את ה"הרוח".
השבמחק
תשובות

הוסף תגובה