הרבה זמן שקלתי האם כדאי או לא להיכנס למלחמת הקיום שהמדינה הנחיתה עלינו, ורבות הסיבות בשלן לא רציתי לפרסם תכנים כה "חמים" שעשויים לעורר התנגדות רבתי לא רק מצד הקוראים הרחוקים אלא גם אלו הקרובים לי.
הדיון בנושאים אלו בזמן שכזה, לאחר שחצי מדינה שותקתה בתוך מקלטים נראה בעיני לא מכובד, אך ככל שעבר הזמן, המעורבות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו רק גדלה, וגם אם בשרון הצפוני עדיין לא יורים טילים, הרגשנו היטב את הדהוד התותחים בגיוסים ההמוניים, שמצליחים לנקב בכל משפחה שלמה חור.
עכשיו, כש"נרגעו מעט הרוחות", אני מרגישה יותר חופשיה לכתוב.
אני מודה, רבות תהיתי לגבי צדקת דרכינו לעומת צדקתם, והגעתי למסקנה אחת חשובה- ל-90% מתושבי המדינה שלנו ושלהם אין מושג לגבי מה שקורה פה באמת. אנחנו בוהים באופן קבוע במסך מרצד שהונח לנו מול העיניים, המכיל עדכוני תקשורת חוזרים ונשנים, המציגים את הצד השני כאויב נוראי שיש לחסלו. וכמעט כולם קונים את זה. למה קונים?
א - כי אין משהו אלטרנטיבי לעיניים...כלומר אין בטלוויזיה (מקור החדשות מס' 1 וה"מהימן" ביותר הקיים) משהו אלטרנטיבי.
ב - כי זה מסקרן, מעניין, יוצר תחושת אחווה וקשר בינינו, שכבר אינה קיימת ביום יום הרגיל. פתאום התלאביבניק הממוצע מרגיש קירבה הזויה להוא משדרות...פתאום הוא הולך לקנות אצלו בסופר. כדי לחזק אותו.
נכון, גם באופן רגיל, התקשורת מזינה אותנו בלוקשים על ימין ועל שמאל, אבל כאילו בעתות משבר היא מנצחת אפילו את עצמה. התקשורת משתדלת שהמלחמה כל הזמן תישאר ברקע. כאילו חס וחלילה מה יקרה אם שנייה נשכח ממנה.
העניין הוא שהפעם הזו, זה ממש מרגיש הרבה מעבר לכך. לי באופן אישי מרגיש שאין שמץ של אמת בדיווחים, ושכל הסיבות האמיתיות למלחמה הזו (וכמובן אלו שלפניה) מוסתרות טוב טוב מתחת לשרוולים הארוכים של הפוליטיקאים וחבריהם. אפילו העיתונאים עצמם, לא קולטים את האמת.
"יופי. את יושבת לך ליד המחשב, ואת יודעת ההההכל... אף אחד לא הצליח לפענח את הקונספירציה, אבל את, בלי אף עזרה, בלי רשת תחקירנים, בלי יד וקולגות של שנים על שנים במערכת, את הצלחת לעלות על האמת..."
צודקים. אני לא יודעת. אני לא בטוחה בשום דבר ממה שכתוב כאן. אני כן משוכנעת בשני דברים:
א- ההצגה הזו מתוזמנת באופן מדוקדק ומכוון
המצב שמוצג בתקשורת שבו פתאום לקראת בחירות המצב מסלים, ונהיה קשה, וכולם פוחדים, ונזכרים באבאמא שיגנו עליהם, וכמובן אבא ביבי ואמא מדינה אומרים "אל דאגה- אנחנו נדאג לכם! אצלנו לא תישחטו! אנחנו ננצח את הבריון שניטפל אליכם..." , המצב הזה לא סתם קורה לפני בחירות. התזמון שלו מדויק ומכוון. אז נכון זה כבר קרה בעבר ב-1996 עם ענבי זעם ואופס פרס לא לקח, וקרה ב-2009 עם עופרת יצוקה ואופס ברק לא לקח, אבל הם רבותי הגיעו מהשמאל. כשהימין רוצה שתצביעו לו, אין קל מלתת לעדר את ההרגשה של פחד. של "מי יגן עלינו", השמאל?????????השתגעתם? המיופיפים האלה? הם בחיים לא יגיעו להפסקת אש הוגנת. ותראו באיזה מהירות הגיע הימין להפסקת אש... עכשיו הראינו שאנחנו גם חזקים, וגם מסוגלים לפתור הכל בשלווה ובמהירות. תסמכו עלינו...
ואז יבואו אלו שהקשיבו קצת אבל הפטריוטיות עדיין חזק בוורידים שלהם ויגידו - מה את אומרת? שביבי יזם את הטילים? שביבי/המדינה אחראי על התחלת המלחמה? וואלה, לא יודעת...לא רוצה לחשוב ככה. אבל בהתחשב בכמה עובדות פשוטות זה בהחלט יתכן:
- מי מממן את החמאס, יודעים? אנחנו. אנחנו ובראשנו הנגיד המאלף שלנו. מוזמנים להיכנס לכל ההוכחות לנושא באתר כלכלה אמיתית לכתבה המעולה של ערן הילדסהיים . הייתם מאמינים שאפילו במלחמה הזאת הצלחנו להעביר להם כסף??? עוד כתבה מעולה מאותו כתב-מוזמנים.
- מי הקים את החמאס? אנחנו. לא מאמינים? מוזמנים לסרטון ולפוסט באתר אמת אחרת בנושא .
- ונניח ועדיין קשה להאמין שמדינתנו היא שמפעילה את הטרור שנגדנו, בואו ננסה לחשוב בהגיון ולנתח, מי בעצם ירוויח מקיום המלחמה הזו? (מעבר לקולות בוחרים)... הרי מלחמה זה רע. מתים אנשים. ילדים מצולקים לנצח ע"י סיוטי לילה ופחד בעיניים. מי מרוויח מזה? אני חושבת שעל זה כבר עלתה אפילו תקשורת המיינסטרים ברמה זו או אחרת (לכתבה בנושא): ראשית, כמובן המדינה, בשל כל התעשיות הצבאיות הזוכות לפריחה ושגשוג, ומצליחות לצאת מתרדמת החורף עוד לפני שנכנסו אליה, הודות למצב מלחמתי. שניים, הם כמובן חבורת הטייקונים המונופוליסטים של המשק, השולטים בארצנו ביד רמה, ומרקידים את ה"נבחרים שלנו" לחלילם, בתעשיית המזון -תנובה, מ.לסר, תעשיית התרופות וביניהן-טבע, חברות הטלפונים, בקיצור, כל הטייקונים של המשק.
- הסיבה האחרונה שיכולה לרמז לנו על "המלחמה המוזמנת" קשורה במשחק הגאוני החדש שמצא לעצמו צה"ל, בחן אותו, והשתמש בו בתדירות יומיומית במלחמה והיא "כיפת ברזל". הדוד האמריקאי שלנו, יושב ורואה וכנראה גם שוקל האם שווה לו לרכוש את הצעצוע החדש. עכשיו, לאחר ההדגמה המאלפת שלו, הוא בטח ירצה הרבה הרבה כאלה.
זה קר? זה מזעזע? ככה עובד עולם העסקים השולט בנו.
צריך כסף? המצאתם משהו שיכול להביא כסף? תוכיחו! קיבלתם כסף...
אז נכון, אני לא יושבת עם חבורת תחקירנים ומשאבים בלתי מוגבלים מאחורי כדי לגלות את האמת, אבל אני כן יכולה לחשוב בהגיון, ואני כן יכולה לחבר 1+1, ואני רואה שהתוצאה בשטח, היא 3 ולא 2 כפי שאמור לצאת...
ב - המערכת הציבורית לא רוצה לפתור לכם את הבעיות, רק לחפש אשם לקיומן
הפוליטיקאים (ושופרות התקשורת) ינסו להוציא אתכם מפוקוס בתקופה שלפני הבחירות, ולהראות לכם שאתם מתמקדים בדברים הלא נכונים. זה לא משנה שהמשק קורס, שהנדל"ן במחירי שיא ואף אחד לא קונה בתים. זה לא משנה שהאוכל עולה כמו זהב, החינוך נמצא בתחתית, ובכבישים יש תאונות על ימין ועל שמאל...מה שחשוב, זה שיש מלחמה! תעזבו אותנו מצרות קטנות...יש צרות גדולות שדורשות פתרון - איך אתם שורדים כאן...אח"כ נדבר על מה יקרה כשתשרדו. יש ניסיון להכניס את כולנו לפחד קיומי, שביום הבחירות תגיעו לקלפי ותגידו, אז מה אם המצב פקקט, לפחות אני חי!
ואחרי שמצליחים להראות לכם מה באמת חשוב, דואגים כמובן להצביע על האשם - הם! הערבים!
יופי. עכשיו יש אויב משותף. עכשיו אפשר להסכים ולהרגיש אחדות, לשבת סביב המדינה ימין שמאל, חרדי וחילוני ולשיר קומבייה... עכשיו כבר אין בעיה...וכשאין בעיות, המשק צומח, כולם מאושרים. אין תאונות דרכים, אין הפגנות, אפילו התלמידים יותר רגועים כי יש מספיק אקשן באוויר גם בלי ה"צרות" שלהם...
הבעיה היחידה היא שזה לא בדיוק בסדר. זה לא שאין בעיות, וגם תאונות הדרכים ירדו רק בגלל שיש פחות כלי רכב על הכביש ופחות אנשים עובדים. והמשק שצומח? לא יודעת כמה זה טוב תל"ג גבוה המורכב מתרופות ואמצעי לחימה...אם זה אומר שהמשק צומח, אולי עדיף סטגנציה?
 |
| זו ציפור? זה מטוס? לא - זה טיל פאג'ר פיסול קרמי, יפעת ג.ש. |
ולכן, אם תשאלו אותי, זה בכלל לא משנה מי צודק ומי טועה. האם אנחנו עושים פשע נוראי בהשאירנו את הפלסטינאים להירקב בעזה תחת איום חבורות מחבלים, או האם אנו בצדק עושים זאת כי "הם התחילו", והם יורים טילים, ואיך נתגונן אם לא כך? ו"האם זה לא פשע להשאיר אוכלוסיה שלמה במקלטים במשך שבועות? זה לא הם ולא אנחנו. זה המנהיגים. זה ההנהגה הפלסטינאית של החמאס, שדופקת את חיי אזרחיה, ומגדלת תחת ידה דור שלם של מחבלים פוטנציאלים נבערים, וזה הממשלה שלנו המגדלת דור של רובוטים פטריוטים שהדגל והצבא הוא הפרה הכי קדושה שאיש לא מעז לשחוט.
המשותף לכולם, הוא שכולנו חלק מעדר. וכך גם מתייחס אלינו השלטון. שלהם ושלנו. אז במקום ללכת ולחפש אשמים בצד השני, ובמקום לנסות ולמצוא פתרון קיומי שימחק את הקיום של השני, בוא ננסה לחיות ביחד ולהעיף את ההנהגה שלנו לכל הרוחות. בואו ננסה לבחור בעצמנו את המלחמות שלנו.
לי אין מריבה עם הפלסטינאי שגר בעזה. לא מכירה אותו. לא נראה לי שתהיה לבנים שלנו בעיה לעשות ביחד מחנה על העץ, ולשחק כדורסל ביחד. ובכל זאת, בגיל 18 יבקשו מהבן שלי להרים נשק, ולהרוג אותו. סליחה, לא להרוג-להגן... נו באמת...תעשו לי טובה, ותנו לי את האחריות לבחור עם מי אני רוצה לריב ועם מי לא. תפסיקו לשלוח בשמי טילים, תפסיקו לסבסד ארגוני טרור בטענה שהכסף הולך לאזרחים, ותפסיקו לעשות מצור ולמנוע מסחורות כמו פסטה להגיע לאותו ילד שיום אחד עשוי לשחק עם בני.
ואם על הדרך אני אחטוף טיל, בגלל שהממשלה של הפלסטיני הזה החליטה שאני האויב, אז אני מקווה שאני אהיה אחראית לשאת בתוצאות. אני מקווה שאני לא אהיה טיפשה ואומר לממשלה שלי - הי לא הגנתם עלי-אתם אשמים! אני מקווה שארגיש טיפשה כי נשארתי בארץ האלימה הזו 5 דקות יותר מידי. אם הרגשתי שהסביבה מסוכנת, ובכל זאת החלטתי להישאר, אין לי שום זכות להתלונן אם קרה לי משהו. כי זו האחריות שלנו.
זו האחריות שלנו לבוא ולהגיד לממשלה - לא עוד! די למלחמה, אני רוצה שלום! ראו את עצמכם מפוטרים! אנחנו כבר נסתדר...
ועוד דבר אחרון בעניין אחריות אישית. יש לנו כאן כמות ענקית של חיילים שמתגייסים לצבא על בסיס קבוע. אני בעצמי שרתתי, אפילו כקצינה... אני יכולה לקבל, שילד בן 18, שלא מבין הרבה בחיים וננטש כל חייו במערכת החינוך הציבורית, מוכן לצאת להלחם כשקוראים לו. אבל אדם מבוגר עם משפחה? מישהו שכבר הספיק להחכים קצת מחוץ למערכת? תגדלו ביצים, וכשקוראים לכם להתייצב תסבירו שאתם לא נלחמים. לא למען מטרות של אחרים, ולא באנשים שאתם לא מכירים. קחו אחריות על עצמכם, על החלטותיכם, ותפסיקו לקבל על עצמכם אויבים של אחרים.
למה אתם קודם? כי איפה שהוא הגלגל צריך לעצור, ואם הצד השני לא עושה זאת, תעשו זאת אתם.
אחרת העגלה הזו תדרדר לתהום, וכולנו נהיה עליה.
תפסיקו להיות עיוורים. הממשלה לא מנסה להציל אתכם, אלה יוצרת לכם את המלחמות ושולחת אתכם להלחם בהן.
קחו אחריות ותתפקחו!
מסכים כמעט עם הכל.
השבמחקלביבי ולברק הנחש היו לא מעט מחשבות על בחירות לפני המבצע ואותי כחייל מילואים הכי מרגיז שפשוט הם השתמשו בנו שני הזקנים האלו.
לגבי המצור אני ממש לא מסכים אין מצור על עזה.
לגבי הפסטה, לא חסר מזון ואת זה שמעתי עיתונאי פלסטינאי אומר
אין חדש , הכל חרגיל. המדינה דופקת אותנו מכל הצדדים ואנחנו משלמים את המחיר
השבמחקאם כך בתמצית יוצא שאת רוצה שהמדינה תפסיק להילחם בשמך כדי שתוכלי לקחת אחריות ולברוח לחו"ל לפני שהפלסטינים יהרגו אותך
השבמחקנהדר